ע"א 10984-05-10

תקציר

הערעור מתייחס למחלוקת בין המערערת לבין המשיב על שני שיקים, האחד על סך 60,000 ₪ והשני על סך 80,000 ₪, שניהם מיום 26.4.09, אותם ביקש המשיב לפדות ולממש לאחר שהמערערת לא שילמה את הסכומים המגיעים לה. המשיבה פתחה תיק הוצאה לפועל והמערערת התנגדה בטענה כי השיקים ניתנו כבטוחה להלוואות שנטלה מבנק בו ניהל המשיב את חשבונו ושימש כערב לה. לטענתה, מאחר שההלוואות כבר נפרעו, אין למשיב זכות לפדות את הצ'קים. עוד טען המערער כי לבית משפט השלום בתל אביב אין סמכות מקומית לדון בסכסוך וביקש להעביר את ההליך לבית המשפט המחוזי מרכז. בית המשפט דחה את טענותיה ואישר את החלטת לשכת ההוצאה לפועל לעכב את הביצוע ולהעביר את הדיון לבית משפט השלום בתל אביב. ערעורו של המערער מוצדק, שכן על בית המשפט לבחון האם הנתבע הציג טענת הגנה לכאורה ולהניח את אמיתות הדברים בתצהיר. במקרה זה, גרסת המערער, אם תוכח, מהווה הגנה תקפה מפני בקשת ההוצאה לפועל. בית המשפט אינו יכול לקבוע עובדות או לקבוע את מהימנות הראיות בשלב זה. על אף שגרסתה של המערערת מעוררת תהיות ונעדרת אסמכתאות, אין בה כדי להצדיק חסימת דרכה לדיון מלא. כמו כן, סמכות השיפוט המקומית בעניין נתונה לבית משפט השלום במחוז מרכז, ולא לבית משפט השלום בתל אביב, כפי שנטען על ידי המשיב. למרות זאת, קיים ספק אם המערערת העלתה את סוגיית השיפוט המקומי בהזדמנות הראשונה, אך אין בכך כדי לשנות את ההחלטה להעביר את התביעה לבית משפט השלום בראשון לציון. החלטת בית משפט השלום בתל אביב מתבטלת, ההתנגדות מתקבלת, והתיק מועבר לדיון בבית המשפט המוסמך במחוז מרכז. המשיב מחויב לשלם את שכר טרחת עורך דינו של המערער, ותפיסת רכבו של המערער נשמרת עד להחלטה אחרת.