עפ"ת 49512-07-13

תקציר

לאחר ששקל בכובד ראש את הטענות שהציגו הן המערער והן המשיב, וכן עיין בחומרים שהוגשו לבית משפט קמא, הגיע השופט למסקנה כי יש לדחות את הערעור. השופט הכיר בנסיבות חייו הקשות של המערער ובחומרת מצבו של הנפגע כתוצאה מהתאונה. חייו של הקורבן השתנו באופן דרמטי והוא לעולם לא יחזור למצבו הבריאותי הקודם, וגם לא ישיג את ההצלחה האקדמית, החברתית והכלכלית שציפו ממנו בעבר. השופט הכיר גם בהשפעת האירוע על שתי המשפחות, שממשיכות לחוש את ההשלכות מדי יום. עם זאת, השופטת הדגישה כי אין לראות במערער קורבן, למרות המצבים המאתגרים העומדים בפניהם. לאחר שבחן את פסק הדין שצוטט על ידי בית משפט קמא, בהתחשב בשיקולי הפסלות והחומרה, ובחן לעומק את עניינו של המערער, קבע השופט כי אין הצדקה להתערב בעונש. בעקבות זאת נדחה הערעור. המערער חויב להתייצב בכלא הדרים ביום 2.3.2014 עד השעה 10:00 בבוקר לצורך ריצוי עונשו, או על פי החלטת שב"ס. השופט גם הנחה את פרקליטו של המערער לתאם את הכניסה לכלא, לרבות אפשרות למיון מוקדם, עם אגף שב"ס המתאים. התנאים שנקבעו לדחיית ביצוע גזר הדין יישארו בתוקף עד להגעתו של המערער לרצות את עונשו. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים ביום 2.2.2014.