עת"מ 454/02

תקציר

העותרת, חברה המפיקה תוכנית חדשות שבועית, ביקשה גישה למספר דוחות שהכין המבקר הפנימי של משרד התחבורה לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998. הדיווחים התייחסו לתאונות אוויריות ולמינהל התעופה האזרחית. הממונה על ההסברה במשרד סירב למסור לעותר את הדוחות, בהתבסס על מספר פטורים הקבועים בחוק חופש המידע, וטען כי יש להשאיר את הדוחות חסויים כדי שלא לשבש את תפקוד מערך הביקורת הפנימית. העותר הגיש עתירה מנהלית לבית המשפט, בטענה כי לציבור זכות עיון במידע וכי סירובו של המשיב אינו חוקי. בית המשפט קבע, כי חוק חופש המידע מחייב את המשיב למסור לעותר את הדוחות המבוקשים. בית המשפט פירש את תכלית החוק כמורה לרשויות ציבוריות למסור את המידע שברשותן לציבור, כאשר החריגים הם החריג. פיקוחו של בית המשפט על פעילות הרשויות מכוח החוק היה כפול: ראשית, פירוש ההגבלות בהתאם לתכלית החוק; שנית, קביעת איזון ראוי לפי סעיף 17(ד) לחוק. בית המשפט בחן את תפקידם של המבקרים הפנימיים ואת תכליתו של חוק הביקורת הפנימית, ומצא כי מטרת הביקורת הפנימית היא לשפר את רמת השירות הציבורי ותפקודו. בית המשפט קבע כי פורסמו דוחות מבקר המדינה ומבקר העירייה, ולא ראה סיבה שדוחות הביקורת הפנימית יהיו חסויים. בית המשפט התייחס גם להצעה לתיקון חוק הביקורת הפנימית, שיאפשר פרסום דוחות ביקורת פנימית, וציין כי חלק ממשרדי הממשלה נקטו מדיניות של פרסום דוחות כאלה. בית המשפט דחה את טענות המשיב כי חשיפת דוחות ביקורת פנימית תפגע בתפקוד הרשות הציבורית, תשבש דיונים פנימיים ותפר את הוראות החיסיון שבחוק הביקורת הפנימית. בית המשפט קבע כי החריגים שבחוק חופש המידע אינם חלים על המקרה הנדון, וכי זכות הציבור לדעת וחובת הרשות לגלות מידע לפי החוק גוברות על חששותיו של המשיב. זאת ועוד, מצא בית המשפט כי דוחות הביקורת הפנימית נופלים בגדרו של סעיף 17(ד) לחוק חופש המידע, אשר העניק לבית המשפט סמכות מקורית לקבוע איזון ראוי ולהורות על גילוי מידע אם האינטרס הציבורי בכך גובר על הנימוקים לדחיית הבקשה. בית המשפט הדגיש את האינטרס הציבורי בגישה למידע הקשור לשלום הציבור, נשוא הדוחות הפנימיים. בית המשפט הורה למשיב למסור לעותר את הדוחות המבוקשים ולשלם את הוצאותיו ושכר טרחת עורך דינו של העותר.