ת"א 21095/08

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לתביעה שהגישה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד מספר נתבעים, בהם שולמית מליחי, תושבת מושב אורה, בנוגע לשימוש לא חקלאי בקרקעות במושב אורה. התביעה עברה שלבים שונים של משא ומתן וניסיונות פשרה במשך מספר שנים. במהלך תקופה זו הסכימו הצדדים להפריד את עניינו של מליחי מהתביעה העיקרית לצורך משא ומתן לפשרה. עם זאת, מליחי לא הגישה סיכומים מטעמה, בהנחה שיושג הסדר. כאשר התברר כי לא יוסכם על פשרה, קבע בית המשפט כי פסק הדין בתביעה העיקרית יחול גם על מליחי, ונתן לה מועד אחרון להודיע על כל פשרה. בעקבות זאת הגיש מליחי תביעה נפרדת להארכת תוקפה של הוראה בהסכם הפשרה. בסופו של דבר קבע בית המשפט המחוזי כי פסק הדין בתביעתו של מליחי ובהסכם הפשרה בטל ומבוטל, והורה לבית משפט השלום להשלים את ההליך בתביעה המקורית. התביעה עומדת כעת בשלב שבו הסתיים הדיון, ונותר רק פסק הדין. למרות מותה של שולמית מליחי, בית המשפט קבע כי בנה, דרור מליחי, אינו יכול לפתוח מחדש את התיק וכי פסק הדין עדיין יכול להינתן, שכן עילת התביעה נותרה בתוקף. בית המשפט המחוזי כבר החליף את שולמית בדרור מליחי כמשיב, וטענותיו של האחרון כי ההליכים נפרדים וכי יש לאפשר לו להגיש כתב הגנה חדש נדחו. בית המשפט הגיע למסקנה כי יינתן פסק דין על התביעה המקורית, תוך החלת תוצאות פסק הדין בתביעה העיקרית. ניתן צו מניעה האוסר על הנתבעים להשתמש בקרקע למטרות שאינן למגורים או שאינן חקלאיות. בנוסף, חויבו הנתבעים לשלם למנהל מקרקעי ישראל שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪.