רע"ב 3118/22

תקציר

פסק הדין המדובר הוא בערעור על החלטת ועדת השחרורים להעניק שחרור מוקדם לאדם המכונה המבקש. המבקש, בעל עבר של עבירות אלימות ועונשי מאסר מרובים, ביקש שחרור מוקדם מעונשו הנוכחי, וועדת השחרורים אישרה זאת. עם זאת, בעקבות ערעור של היועץ המשפטי לממשלה, הפך בית המשפט המחוזי את החלטת ועדת השחרורים. לאחר מכן ערער המבקש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. פסק הדין דוחה את בקשת המבקש למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי. היא מדגישה את הנסיבות החריגות הנדרשות כדי שהערעור יתקבל ומציינת כי טענות המבקש מתמקדות בעיקר בנסיבותיו הספציפיות. השופט משבח את מאמצי השיקום של המבקש אך מסכים עם הערכת בית המשפט המחוזי כי המבקש לא עמד בנטל ההוכחה הגבוה הנדרש לשחרור מוקדם בשל חומרת עבירות העבר שלו, הצורך בהמשך טיפול ועבירות המשמעת שבוצעו בשנת 2021. השופט מסכם כי ההחלטה לשלול שחרור מוקדם מבוססת ומביע תקווה כי המבקש ימשיך במאמצי השיקום. אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי עומד בעינו.