רע"א 7217/20

תקציר

פסק הדין מתייחס לבקשה שנדחתה בסופו של דבר מבלי לדרוש את התייחסותם של המשיבים. בית המשפט הגיע למסקנה כי ההחלטות בעניין הפקדת הערבות הן פרוצדורליות ונתונות לשיקול דעתה של הערכאה החוקרת, כאשר התערבות ערעורית נדירה ומוצדקת רק כאשר החלטות כאלה פוגעות יתר על המידה בגישת התובע לבית המשפט או בזכויות הקניין של הנתבע. המקרה הספציפי הזה לא הצדיק התערבות כזו. בית המשפט ציין כי על פי סעיף 353א לחוק החברות, תובע חברה נדרש בדרך כלל להפקיד ערבות, אלא אם כן שוכנע בית המשפט אחרת או אם החברה הוכיחה יכולת לכסות את הוצאות הנתבע אם יגברו. המבקשות, בהיותן חברות בעלות אחריות מוגבלת לבעלי המניות וכיום חדלות פירעון, לא הביאו ראיות ליכולת כלכלית לכסות עלויות אלה, ובכך הצדיקו את הצורך בהפקדת ערבות. החלטתו של בית המשפט המחוזי בעניין גובה הערבות, בהתבסס על נסיבות המקרה הספציפיות, לא הצדיקה התערבות. היעדר ראיות באשר למצבם הכלכלי של המבקשים וסיכויי ההצלחה הנמוכים בתביעתם החריפו עוד יותר החלטה זו. בנוסף, התנגדויות הנוגעות לתצהירים נעדרים נדחו, שכן לא התחייבו נסיבות חדשות. פסק הדין הסופי דחה את הבקשה, ללא הוצאות בהיעדר תשובות המשיבים, וניתן ביום 22.11.2020.