עב"ל 6017-07-21

תקציר

בפסק דין זה נדחה הערעור בעניין ההכרה בתאונת עבודה לאחר דיון מעמיק בטיעונים שהועלו בכתב ובעל פה. בית הדין הסתמך בעיקר על הנימוקים שנקבעו בהחלטת בית הדין האזורי בעקבות הגדרת תאונת עבודה לפי סעיף 79 לחוק. המקרה נסב סביב השאלה האם "אירוע מקרי" המוביל לנזק פיזיולוגי אכן התרחש במהלך העבודה. בית הדין הדגיש כי יש לפרש תאונת עבודה בהתאם לתכליתו של ביטוח נפגעי עבודה, שמטרתו לספק ביטחון כלכלי לעובדים העומדים בפני סיכונים הכרוכים בעבודתם. פסיקות שונות הבחינו בין אירוע מקרי לבין תנועות שגרתיות הגורמות לכאב ללא גורמים מפריעים נראים לעין. במקרה זה, טענת המערער בדבר "סיבוב ברכיים" בעת ירידה במדרגות רגילות לא היוותה ראיה מספקת לאירוע מקרי, שכן לא הוכח כי התרחשו גורמים חריגים כגון החלקות או מבני מדרגות חריגים. חרף עדויות מהימנות בדבר התרחשות כאבים, היעדר תיעוד רפואי בזמן אמת או אזכור מיידי של סיבוב הברך ערערו את עניינו של המערער. בתחילה לא דווח על "סיבוב ברכיים", מה שמצביע על סיבה אידיופתית אפשרית ולא על תאונת עבודה. מסקנתו של בית הדין, הנתמכת בעקביות בפסיקה, הובילה להחלטה שלא להכיר באירוע כאירוע עבודה תאונתי, ובכך לדחות את הערעור ללא כל הטלת הוצאות. פסק הדין ניתן ללא נוכחות הצדדים והופץ בהתאם.