ה"פ 1672/04

תקציר

המבקש והמשיבים הינם בעלים משותפים של חלקת קרקע בחולון עליה ממוקמים תחנת דלק ומבנים נוספים. המבקשת, המחזיקה ב-50% מהחלקה, טוענת כי עושקה, הונתה ופעלה בחוסר תום לב על ידי המשיבים בעלי המחצית השנייה, ביחס למספר הסכמים הנוגעים למקרקעין. היא עתרה לבית המשפט לבטל את ההסכמים ולהורות למשיבים לשלם לה סכומים גבוהים יותר ממה שהיא מקבלת כיום מחכירת המבנים הנוספים. ההסכמים המדוברים נחתמו לאחר הליך גישור בין הצדדים, שהסתיים בהסכם פשרה שאושר על ידי בית המשפט בנובמבר 1998. הסכם זה בא בעקבות מחלוקת על חלקה של המבקשת בדמי התפעול של תחנת הדלק. המבקשת טענה כי חתמה על הסכם הפשרה ועל הסכם שבא בעקבותיו, תחת לחץ שכן הייתה שרויה באותה עת במצוקה אישית קשה וטיפלה באמה החולה. עוד טענה כי המשיבים פעלו בחוסר תום לב בכך שלא יידעו אותה על עובדות מסוימות שקדמו לחתימת ההסכמים, וכי טעתה והוטעתה לחתום עליהם. זאת ועוד, טען המבקש כי ההסכמים אינם חוקיים ואינם מוסריים ולכן בטלים, ויש לחולם רק עד חודש יוני 2004. המשיבים טענו כי המבקשת לא נוצלה, וכי היא יזמה את ההסכם השני בעצמה כדי להבטיח שתקבל תשלום חודשי קבוע. עוד טענו כי המבקשת לא הוטעתה, שכן בחרה שלא לפנות לייעוץ משפטי, וכי ההסכמים אינם בלתי מוסריים או בלתי חוקיים. השופטת קבעה כי המבקשת לא עמדה בנטל ההוכחה באף אחת מטענותיה. לא הובאו ראיות לכך שהמבקש היה במצב של מצוקה כלכלית קיצונית, או שתנאי החוזים היו גרועים באופן בלתי סביר מאלה שניתן היה לצפות. המבקשת גם לא הודיעה למשיבים על רצונה לבטל את החוזים בתוך זמן סביר. עוד קבע השופט כי המשיבים לא פעלו בחוסר תום לב, כי לא הייתה הטעיה או טעות, וכי ההסכמים לא היו בלתי מוסריים או בלתי חוקיים. השופטת קיבלה את טענת המשיבים כי המבקשת יזמה את ההסכם השני, וכי היא יוצגה על ידי עורך דין בתקופה הנדונה. לפיכך, נדחתה תביעת המבקש. כמו כן, חויב המבקש לשאת בהוצאות עורכי הדין של המשיבים, בסך 40,000 ₪ בתוספת מע"מ.