ת"פ 26290-04-18

תקציר

הנאשמת הואשמה בשורה של עבירות, בהן קבלת מידע מהמרשם הפלילי ופגיעה בפרטיות, על בסיס החשד כי ניצלה את קשריה האישיים עם שוטר כדי להשיג מידע סודי על אישה אחרת, שעמה ניהלה מערכת יחסים בעייתית. עם זאת, השופט זיכה את הנאשם מכל האישומים מחמת ספק סביר. השופטת קיבלה את טענת הנאשמת כי לא דרשה ולא קיבלה מידע מהמרשם, שכן היוזמה למעשיו של השוטר הגיעה ממנו, והנאשמת הבהירה מספר פעמים כי ברצונה לפעול כדין. יתר על כן, ליקויים בחקירה, לרבות אי ביצוע פעולות חקירה בסיסיות, היעדר ראיות תומכות ואכיפה בררנית, העלו ספקות לגבי אשמתו של הנאשם. השופטת הדגישה כי זכויותיה של הנאשמת במהלך החקירה לא כובדו במלואן וכי לא התייחסו אליה כאל נחקרת ממדרגה ראשונה, דבר המטיל ספק נוסף בעניינה של התביעה. ככלל, השופט הגיע למסקנה כי התביעה לא הצליחה להוכיח את אשמתה של הנאשמת מעבר לספק סביר, מה שהוביל לזיכויה.