ת"פ 24358-03-20

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הטענות שהועלו בבקשה לביטול כתב האישום נגד המבקש, כמו גם את תגובת המשיב, ומצא כי כל שלוש הטענות שהציגה ההגנה חסרות שחר. ראשית, העובדות המובאות בכתב האישום אכן מהוות עבירות לפי סעיפים רלוונטיים בחוק הבחירות לכנסת ובחוק העונשין. חסימת הטבלה המיועדת לספירת הקולות, כפי שנטען בכתב האישום, פוגעת במהלך תקין של הבחירות ואינה עילה לגיטימית לפיטורים בשלב זה. זאת ועוד, התנגדותו של המבקש לכבילתו באזיקים על ידי שוטר נחשבת אף היא לעבירה לפי חוק העונשין, ויש להתייחס לכל טענה בדבר הפעלת סמכות שלא כדין על ידי השוטר במהלך המשפט באמצעות הצגת ראיות. שנית, בית המשפט דחה את הטענה כי מעשיו של המבקש היו טריוויאליים ואינם מצדיקים אחריות פלילית. אופיו של המעשה, נסיבותיו והשפעתם על האינטרס הציבורי בקיום בחירות הוגנות אינם תומכים בטענת הטריוויאליות, במיוחד בהתחשב ברף הנמוך לקביעת אחריות פלילית בהקשר זה. לבסוף, נדחתה גם טענת המבקש לאכיפה בררנית ופסולה. המבקש לא הצליח להוכיח כי במקרים דומים נמנעו הרשויות מנקיטת צעדים משפטיים. בית המשפט הגיע למסקנה כי המקרה הנוכחי הוא חריג וייחודי, ומקשה על ביסוס אכיפה בררנית. ההחלטה להעמיד לדין את המבקש לא הוכחה כשרירותית או בלתי ראויה, במיוחד בהתחשב בנסיבות הפרטניות של המקרה. אשר על כן, הבקשה למחיקת כתב האישום נדחית, והעניין יעבור להכרעתו של כבוד הנשיא ש' פרזה כיצד להמשיך ולקדם את ההליכים.