ע"פ 71700/04

תקציר

המשיב, מדינת ישראל, האשים את המערער, חבר כנסת לשעבר ויו"ר ועדת הפנים של הכנסת, בשוחד ומרמה והפרת אמונים. אישום השוחד התבסס על הטענה כי המערער נתן שוחד בסך 2,000 דולר לכהן, אז ראש מינהל האוכלוסין במשרד הפנים, כדי לקדם את בקשת האזרחות הישראלית של חבר קרוב, בדראן. אישום המרמה והפרת האמונים נגע לכך שהמערער ידע לכאורה על נישואיו הפיקטיביים של בדראן לאזרח ישראלי, שלמרות זאת סייע המערער בטיפולם. בית משפט קמא הרשיע את המערער בשני סעיפי האישום לאחר שמיעת הראיות. המערער ערער על הכרעת הדין וטען כי שגה בית משפט קמא בכך שהעדיף את הודאותיו של כהן על פני עדותו בבית המשפט. ההודאות, שהיוו את הראיה העיקרית נגד המערער, נגבו מכוח סעיף 10א לפקודת הראיות. עוד טען המערער כי ממצאיו של בית משפט קמא בעניין עבירת השוחד אינם בטוחים, וכי לא הוכחה עבירת המרמה והפרת האמונים. השופט דחה את הערעור. באשר לאישום השוחד קבעה השופטת כי נכון יישם בית משפט קמא את הדין בכך שהעדיף את הודאותיו של כהן, וכי החיזוקים להודאות היו רבים ומגוונים. השופט אישר גם את ממצאיו של בית משפט קמא בעניין סעיף המרמה והפרת האמונים, בקובעו כי התנהלותו של המערער הייתה שערורייתית ופגעה בערכים המוגנים של העבירה. לבסוף קבע השופט כי מדובר בעבירה של קלון, ואישר את פסק דינו של בית משפט קמא במלואו.