תא"מ 45702-05-20

תקציר

תיק בית המשפט סובב סביב סדרה של שיקים שהונפקו על ידי הנתבעת, אשר נסחרו ונוכו על ידי התובע. הנתבע טען כי מסירת השיקים לוותה בתנאים מסוימים, לרבות הפקדתם לחשבון בנק מסוים ושימוש בהם למטרה מסוימת. עם זאת, השופט לא מצא כל הצדקה לטענות הנתבע, וסבר כי תנאים אלה נעדרי היגיון ולא הוזכרו על ידי ברק, מקבל השיקים. השופט הדגיש כי הנתבע, מנהל חשבונות מנוסה, ידע כי הנפקת שיקים ללא פירעון מוגדר מאפשרת לברק להשלים את השם לפי בחירתו. יתר על כן, השופטת הדגישה כי לתובעת לא הייתה חובה לוודא עם הנתבעת היעדר פגמים בשיקים, מה גם שלא היו פגמים נראים לעין, והצ'קים נסחרו לעצם המטרה שבה הוצאו. השופט דחה גם את התייחסותה של הנתבעת לחוק אשראי הוגן, וציין כי הוראות החוק אינן חלות במקרה זה. כתוצאה מכך, פסק השופט לטובת התובעת, והתיר לה להמשיך בהליכי הוצאה לפועל נגד הנתבעת אם לא תצליח לפרוע את החוב הנקוב בתוך 30 יום. בנוסף, חויב הנתבע לפצות את התובע בגין הוצאות משפט בסך 8,000 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה.