ת"א 1513/09

תקציר

זהו סיכום פסק הדין. המחלוקת היא על הבעלות על חלקת אדמה הממוקמת ברחוב אדוארד ברנשטיין 15 בתל אביב, המכונה גוש 6902, חלקה 34, חלקה משנה 3, הרשומה על שם הוריו המנוחים של התובע. התובעת, אחת מיורשות ההורים המנוחים, טוענת כי רישום המקרקעין על שם הנתבעים - הרוכשים - מבוסס על צו מזויף לרישום זכויות שהונפק על ידי ההוצאה לפועל. הליך הביצוע הדו-שלבי כולל צו אישור מכר וצו רישום זכויות. נטען כי החוב בתיק ההוצאה לפועל שולם במלואו על ידי אחיו של התובע לפני שההוצאה לפועל אישרה את המכירה לנתבעים ואף לפני ששילמו את מרבית התמורה. בנוסף, הנכס נמכר ללא ידיעתם של שלושה מתוך ארבעת יורשיו של האב המנוח – חצי הבעלים של הנכס. בית המשפט מצא ראיות מהימנות לכך שצו רישום הזכויות, אישור העירייה למכירה ומסמכים נוספים הקשורים לעסקה זויפו; כי היה עיכוב הליכים בתיק עד לפיטוריו; כי כל החוב בתיק ההוצאה לפועל שולם לפני שההוצאה לפועל אישרה את המכירה; וכי הליכי המכירה התנהלו ללא ידיעת חלק מבעלי הנכס. מאחר שביצוע צו אישור המכר התעכב וזויף צו רישום הזכויות, מבוטל רישום הבעלות על שם הנתבעים, והקרקע מוחזרת לבעלים המקוריים – הוריו המנוחים של התובע. התיק מוחזר ללשכת ההוצאה לפועל לצורך קיום דיון לגופה של הבקשה לביטול צו אישור המכר. הנתבעים חויבו לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ₪. בפסק הדין מודגש כי התמהמהות ההוצאה לפועל בקיום הדיון ובדיון בבקשה לביטול צו אישור המכר תרמה לתוצאה זו. זאת ועוד, הנתבעים אינם יכולים להשתמש בהוראות סעיפים 10 לחוק המקרקעין ו-34א לחוק המכר כהגנה מפני ביטול רישום הבעלות, שכן המכירה לא בוצעה כדין.