ע"פ 2638/10

תקציר

הכרעת הדין דנה בערעורם של שני נאשמים, א' ול', שהורשעו שניהם בהריגה ובשיבוש הליכי משפט בעקבות אירוע דקירה קטלני. הסוגיות המרכזיות הן האם ההרשעות נתמכות בחומר הראיות והאם בית המשפט המחוזי סיווג נכונה את ל' כעבריין משותף ולא כמסייע לכך. שופטי הערעור, השופט א' א' לוי, השופט א' ארבל והשופטת א' גרוניס, מסכימים כי לא היה מקום להרשיע את ל' כמבצע משותף של הריגה, אך חלוקים ביניהם באשר לסיווג ולעונש הראויים. השופט לוי מדגיש כי מעשיו של ל' לא הכניסו אותו ל"מעגל הפנימי" של עבירת ההריגה. בעת שנכח ל' בעימות נשא סכין, מעשיו לא תרמו באופן משמעותי לדקירה. בנוסף, בעוד של' אולי צפה את האפשרות של תוצאה קטלנית, אין בכך כדי לסווג אותו כמבצע במשותף. השופט לוי מציע לסווג את ל' כאביזר ומציע עונש של חמש שנות מאסר. השופטת ארבל מסכימה עם ניתוחה של השופטת לוי, אך מדגישה את נסיבות המקרה ואת הצורך במסר ברור שירתיע צעירים מהתנהגות אלימה כשהם חמושים. השופטת ארבל מציעה לגזור על ל' שבע שנות מאסר, בהתחשב בגילו ובנסיבות העבירה. השופט גרוניס מסכים כי יש לסווג את ל' כאביזר, ומדגיש את חשיבות ההבחנה בין עבריינים משותפים לאביזרים בשל הפער בעונשים הפוטנציאליים. השופט גרוניס מציין כי מעורבותו של ל' לא הספיקה כדי לסווג אותו כמבצע משותף, שכן לא היה תכנון מוקדם לדקירה ול' לא השתתף פיזית בעבירה. השופטים דוחים פה אחד את ערעורו של א', וסבורים כי העונש שהוטל עליו היה הולם. לפיכך, הערעור בעניינו של א' (ע"א 2705/10) נדחה, ואילו הרשעתו של ל' שונה לסיוע להריגה. עונשו של ל' הופחת לחמש שנות מאסר, כפי שהציע השופט לוי.