ע"א 310/82

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי שהכריז על קטין כבר-אימוץ ללא הסכמת אמו. המחלוקת העיקרית נגעה לשאלה איזה חוק יש להחיל במקרה דנן, חוק אימוץ ילדים, התש"ך-1960 או חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981. המערערת טענה כי מאחר שהבקשה לאימוץ הוגשה לפי הדין הישן, היא צריכה להיות זו שהוגשה. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי יש להחיל בתנאים מסוימים את החוק משנת 1981, המאפשר להכריז על ילד כבר-אימוץ ללא הסכמת הוריו. למרות שהאם הוכרזה כבלתי כשירה, על בית המשפט לשקול היטב את כל הנסיבות בטרם יחליט על אימוץ ללא הסכמתה. בית המשפט הדגיש כי השיקול העליון ביחסי הורה-ילד הוא טובת הילד. במקרה זה, נוכח מצבה הנפשי של האם, חוסר יכולתה לטפל בילד והיעדר תמיכה מצד משפחתה, הגיע בית המשפט למסקנה כי טובתו ורווחתו של הקטין מחייבות הכרזה עליו כבר-אימוץ. יתר על כן, השופט נתניהו הסכים כי ניתן יהיה להכריז על הילד כבר-אימוץ ללא הסכמת האם, גם על-פי החוק משנת 1960, שכן היא נמנעה דרך קבע ממילוי חובותיה כלפיו בשל נסיבות שאינן תלויות בה. לפיכך נדחה הערעור, ואישר את החלטת בית המשפט המחוזי.