ע"א 4161/91

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת על מכירת דירה, במסגרתה חתמו הרוכש (המערער) והמוכרים (המשיבים) על מזכר הבנות למכירת הדירה במחיר מסוים, שישולם בתשלומים. הרוכש שילם שני תשלומים ורשם הערת אזהרה בלשכת רישום המקרקעין, אך בהמשך דרש סילוק משכנתא על הדירה לפני חתימה על חוזה מכר מפורט, דבר שהמוכרים לא היו מוכנים לעשות. לאחר מכן שלח הרוכש מכתב המאיים לבטל את החוזה אם המשכנתא לא תוסר, אך בהמשך חזר בו והציע לשלם את התשלום הבא, אך המוכרים סירבו והחזירו את הצ'ק. הקונה העמיד את התשלום הרביעי לרשותו, אך הוא לא נגבה על ידי המוכרים, שגם הם לא ביטלו את התזכיר. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המוכרים, אך בית המשפט העליון הפך את פסק הדין. בית המשפט העליון קבע כי מאחר שהתזכיר לא בוטל והקונה שילם את מרבית המחיר, התנהלותו אינה מצדיקה אי אכיפה, מה גם שהמוכרים המשיכו לבצע את ההסכם ולא הוכיחו כל עוול אם התזכיר נאכף. עם זאת, בשל הפרת הקונה, הותנתה האכיפה בשערוך חלקי של יתרת המחיר בשיעור של 90% מעליית מדד המחירים לצרכן. לפיכך, הערעור התקבל, והמוכרים נדרשו להחזיר את התשלומים שהתקבלו בתוספת ריבית, בעוד הערת האזהרה תימחק לאחר ההשבה. כל צד היה אמור לשאת בהוצאותיו ולשלם 3,000 שקל לאוצר המדינה.