ע"מ 40887-01-19

תקציר

מדובר בשחקן כדורגל בשם ברדה, שערער על החלטת פקיד השומה בחיפה למסות את התמורה שקיבל מקבוצתו, הפועל באר שבע, בגין העברת כרטיס השחקן שלו, כהכנסה רגילה. ברדה טען כי יש למסות את התמורה כרווח הון, כהעברת נכס הון. כרטיס השחקן הוא מסמך הכרחי עבור שחקן כדורגל להיות מועסק על ידי קבוצה ולשחק בשורותיה. זה גם מייצג את הזכות להעסיק את השחקן באופן בלעדי. הכרטיס יוחזר לשחקן אם לא יועבר לקבוצה אחרת עם סיום חוזה העסקתו. בית המשפט קבע כי הקבלה שקיבל ברדה בגין העברת כרטיס השחקן שלו מהווה שכר מבחינת מיסוי. המהות הכלכלית של כרטיס השחקן היא הזכות להעסיק את השחקן באופן בלעדי. לכן, הקבלה שקיבל ברדה על העברת כרטיסו היא למעשה פיצוי על הסכמתו לשחק אך ורק עבור הפועל באר שבע. העובדה שהסכם ההעסקה וההסכם לרכישת זכויות ספורטיביות פוצלו לשני הסכמים נפרדים אינה משפיעה על המיסוי שלהם, מה גם שהסכם הזכויות בספורט שואב את חיוניותו מהסכם ההעסקה. כרטיס השחקן אינו מוחשי ומייצג את הזכות להעסקתו של השחקן. ברדה, כשכיר, קיבל את התמורה בתמורה להסכמתו לעבוד בקבוצה – המעסיק שלו. יתר על כן, בית המשפט ציין כי השחקן אינו נפרד לצמיתות מכרטיס השחקן שלו; לכל היותר הוא משכיר אותו לקבוצה לתקופה מוגדרת. הכרטיס יוחזר לשחקן אם לא יעבור לקבוצה אחרת או אם חוזה ההעסקה שלו לא יוארך. לכן, נדרשת הסכמתו של בארד להעברת הקלף, מה שמעיד על כך שהקלף לעולם אינו מנותק לצמיתות מהשחקן. סיכומו של דבר, הערעור נדחה, ואושרה שומת פקיד השומה, למסות את התמורה כהכנסה רגילה. כן חויב ברדה לשלם למשיב הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ₪.