בד"מ 9/02

תקציר

הכרעת הדין מצאה את הנאשם, עו"ד במקצועו, אשם בעבירה על מספר סעיפים בחוק לשכת עורכי הדין התשכ"א-1961, בכך שפרסם מודעה בחוברת המיועדת לסטודנטים הלומדים למבחן התיאוריה של משרד הרישוי האמריקאי. המודעה, שהוצבה בעמוד האחורי של החוברת, כללה את תחומי עיסוקה ומומחיותה של עורכת הדין, יחד עם כתובת משרדה ומספרי הטלפון שלה. לדברי בית הדין, מעשה זה מהווה עבירת משמעת על פי החוק, שכן הוא לא עמד בכללי הפרסום של לשכת עורכי הדין. הכללים, שמטרתם לשמור על כבוד המקצוע ולשמור על רמתו, אוסרים על כל פרסום שאינו מותר במפורש. בעוד עורכת הדין טענה כי החוברת מהווה "יומן" והמודעה שלה אינה "פרסומת", בית המשפט קבע אחרת, והדגיש כי מטרת המודעה הייתה מסחרית וחוסר יעילותה מוכיח את טיבה. בנוסף, דחה בית המשפט את טענת ההגנה בדבר "טעות במצב העניינים" וקבע כי עורך הדין לא הפעיל בדיקת נאותות, במיוחד לאור המשאבים העומדים לרשותו להבהרה. עורך הדין הורשע והוטלו עליו אזהרה, לצד קנס של 1,500 שקל.