עפ"ג 51369-12-16

תקציר

המערער הורשע בהתפרעות ונגזר דינו בהתאם. הנסיבות שהובילו להרשעה מלמדות כי המערער השתתף בהפגנות מרובות שהסתיימו בהתפרעויות, ביודעו כי ההפגנות יסלימו לעימותים אלימים עם כוחות הביטחון. בעוד המערער טען כי התנגד לאלימות והשתתף בהפגנות שקטות, בית המשפט מצא כי נוכחותו עודדה את המפגינים האלימים. המערער עתר לביטול ההרשעה, בטענה כי נוכחותו במקום אינה מספיקה כדי להרשיעו בהתפרעות, מה גם שהוא עצמו לא עסק בפעילות אלימה כלשהי. עוד טען המערער כי ההרשעה תגרום לו נזק בלתי מידתי, שכן היא תפגע ביכולתו לעבוד כמורה דרך ולעסוק בפעילויות מקצועיות מסוימות בחו"ל. דעת הרוב, שנכתבה על ידי השופטת פרידמן-פלדמן, אישרה את ההרשעה, והדגישה כי המערער היה מודע לאופי האלים של ההפגנות ונוכחותו תמכה במתפרעים. עוד ציין השופט כי אי הרשעתו של המערער, חרף אשמתו, צריכה לקרות רק בנסיבות חריגות, שמקרה זה אינו מייצג. השופט אברבנאל, בדעת מיעוט, סבר כי נסיבותיו של המערער חריגות ומצדיקות להורות על עריכת תסקיר לבחינת האפשרות להימנע מהרשעה. סגן הנשיא נועם הסכים עם החלטת הרוב לדחות את הערעור, אך מטעמים שונים. לטענתו, המערער לא הביא ראיות מספיקות לביסוס טענתו לפגיעה בלתי מידתית וכי אין הצדקה להגשת ראיות נוספות בשלב הערעור. בסופו של דבר נדחה הערעור בדעת רוב, וההרשעה וגזר הדין אושרו.