ת"א 17888-09-22

תקציר

ניתוח משפטי של הפסיקה בע"א 17888-09-22: ד"ר וינרוט בע"מ נ' הקרן הקיימת לישראל ואח' **עקרונות משפטיים ועקרונות של דיני בוררות מיושמים** 1. **הסכמת הצדדים והאופי המחייב של סעיפי בוררות** - בית המשפט מדגיש את חשיבותה של הלשון בהסכם הבוררות, וקובע כי הסכמת הצדדים לבוררות נגזרת בעיקר מלשון החוזה (ראו *משי זהב נ' אור חי*). הדבר מדגיש את העיקרון לפיו יש לפרש סעיפי בוררות על סמך הניסוח החוזי המפורש שלהם, תוך חיזוק קדושת האוטונומיה של הצדדים בהסכמי בוררות. - בית המשפט מכיר בכך שהסכם הבוררות כולל מנגנון יישוב סכסוכים הכולל מגשר בעל סמכויות בוררות, כקבוע בסעיפים 4 ו-5 להסכם הפשרה. זה מדגיש חידוש משפטי שבו גישור ובוררות משולבים באותה מסגרת חוזית, מטשטש את הגבולות המסורתיים של תהליכי יישוב סכסוכים ושם דגש על גמישות בדיני הבוררות. 2. **שיקול דעתו של בית המשפט לפי סעיף 8(א) לחוק הבוררות, התשי"ח-1958)** - חוק הבוררות הישראלי קובע כי בית המשפט "רשאי" למנות בורר, תוך מתן שיקול דעת שיפוטי. תפקידו של בית המשפט הוא לתת תוקף להסכם הבוררות בכללותו, אלא אם כן יש סיבות משכנעות לדחות מינוי כזה. - בית המשפט מדגיש את הצורך לקיים את הסכם הבוררות כאשר הצדדים הסכימו במפורש לבוררות, וכי דחייה דורשת הצדקה מהותית, העולה בקנה אחד עם העיקרון שיש לאכוף הסכמי בוררות כדי לקדם יישוב סכסוכים יעיל (ראו *בראון נגד גונשירובסקי*). 3. **השלכות של אובדן יכולת או סירוב ומנגנוני החלפה של הבורר** - למרות שההסכם מציין כי המגשר הממונה (השופט תיאודור אור) אינו מוכן לשרת, בית המשפט מסיק כי אין זה אומר שהליך הבוררות אינו יכול להתקדם. יש לציין כי ההסכם מבחין בין אובדן כושר - כגון מוות או מחלה - לבין סירוב פשוט לשרת. - בית המשפט מסתמך על הפסיקה (*בקל נ' קואופרטיב נהלל*) כדי לטעון כי סירוב של בורר אינו בהכרח מונע בוררות אלא אם כן הוא נובע מחוסר כשירות על פי אמות המידה המשפטיות. לפיכך, מינוי בורר חלופי מותר ועולה בקנה אחד עם המסגרת החוזית והמשפטית. - פרשנות זו משקפת חידוש משפטי משמעותי, כאשר בית המשפט מפרש את הסכמי הבוררות בצורה גמישה, תוך התאמה לשינויים כגון אי זמינות הבורר, מבלי לפסול את הליך הבוררות. 4. **סמכות בית המשפט למנות בורר חדש** - בית המשפט דוחה במפורש את הרעיון שזהות הבורר היא מקודשת. הוא מדגיש כי אלא אם כן הבורר אינו כשיר כמשמעותו המשפטית, הסכם הבוררות אינו מונע מינוי בורר חלופי. - זה מחזק את העיקרון שבוררות היא מנגנון גמיש ליישוב סכסוכים, ובית המשפט שומר לעצמו את הסמכות להבטיח את המשך הבוררות, ובכך נותן עדיפות ליישוב סכסוכים על פני הקפדה נוקשה על סעיפי המינוי המקוריים. 5. **התחשבות במקרי חירום עתידיים** - בית המשפט מכיר בכך שנושאים כמו ערעורים מתמשכים ופירוק מהווים סיבוכים מעשיים, אך מדגיש כי חששות כאלה אינם מצדיקים הפסקת מינוי בורר. - הוא טוען כי נושאים אלה נמצאים בסמכותו של הבורר לטפל במהלך הבוררות, למשל על ידי מתן פסק דין מותנה או הזמנת ערבויות. זה מדגים גישה חדשנית לדיני בוררות, המאפשרת גמישות פרוצדורלית כדי להתאים לאי ודאות כלכלית ופרוצדורלית. 6. **חידוש משפטי בהליכי מינוי** - מינויו של השופט בדימוס צבי זילברטל על ידי בית המשפט, בכפוף לנכונותו והיעדר מניעות, מדגים גמישות שיפוטית והקפדה על עקרון הבטחת בורר שיוכל לנהל את הסכסוך ביעילות. - גישה זו עולה בקנה אחד עם עקרונות משפטיים המקדמים את הביזור והיעילות של הבוררות, ומאפשרת לבתי המשפט להקל על יישוב סכסוכים ביעילות למרות מכשולים פרוצדורליים. **מסקנה** מקרה זה מדגים את הנוף המתפתח של דיני הבוררות, תוך שימת דגש: - חשיבותה של שפה חוזית מפורשת בקביעת הסכמי בוררות. - שיקול דעתו של בית המשפט על פי חוק הבוררות למנות בוררים, במיוחד כאשר מגשר מקורי מסרב או אינו יכול לכהן. - מתן עדיפות ליישוב סכסוכים על פני היצמדות פורמליסטית למינויי בוררים מקוריים, בתנאי שאין אי כשירות משפטית. - החידוש המשפטי של פרשנות סעיפי בוררות בצורה גמישה כדי להבטיח שמכשולים פרוצדורליים, כגון אי זמינות בורר או ערעורים תלויים ועומדים, לא יעכבו את תהליך הבוררות. ככלל, החלטת בית המשפט משפרת את האפקטיביות של דיני הבוררות על ידי אימוץ גישה פרגמטית, ממוקדת צד, המקיימת הסכמים חוזיים תוך מתן אפשרות להתאמות פרוצדורליות, ובכך מקדמת את הבוררות כמנגנון אמין וניתן להתאמה ליישוב סכסוכים.