חדל"ת 26076-02-20

תקציר

במקרה שנדון בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב, ביקשה הנאמן מס' 22 פטור מתשלום דמי שכירות לפי סעיף 15 לחוק השכירות, בטענה כי לא ניתן להשתמש בנכס המושכר בשל מגבלות הקורונה. עם זאת, בית המשפט מצא כי חוק זה חל רק כאשר נסיבות הקשורות במישרין לחכירה או לגישה אליה מונעות שימוש. מגפת הקורונה, בהיותה משבר עולמי, לא עמדה בקריטריונים אלה מכיוון שלא הייתה ספציפית לחוזה השכירות. כמו כן, הנאמן המשיך להפיק תועלת כלכלית מהנכס בכך שהקל על מכירת החברה במהלך ההשבתה. בנוסף, התייחס בית המשפט להגנה מונעת לפי סעיף 18 לחוק התרופות, הדורש שלושה קריטריונים: נסיבות מניעה בלתי צפויות, חוסר יכולת למנוע אותן והפיכת ביצוע החוזה לבלתי אפשרי או שונה באופן מהותי. אף שמגפת הקורונה לא הייתה צפויה, החלטת הנאמן להמשיך בפעילות שללה טענות אלה. המשכיר, ולא בעל הנכס, עדיין היה חייב במלוא דמי השכירות, מה שפגע עוד יותר במעמדו של הנאמן. בית המשפט הדגיש כי הטלת נטל כלכלי על משכירים מבלי להתחשב בנסיבותיהם, כגון החזרי הלוואות שוטפים, תהיה בלתי צודקת. בעקבות זאת נדחתה הבקשה, וקופת התפעול נדרשה לשלם את מלוא דמי השכירות במהלך ההשבתה ולשאת בעלויות הבקשה.