רע"א 58123-10-24

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת רשות הערעור של המבקש ממספר נימוקים. ראשית, על פי תקנות סדר הדין האזרחי 148(ב), על בית המשפט ליתן רק נימוק קצר לדחיית ערעור, שכן משמעות הדחייה היא אימוץ נימוקיו של בית המשפט קמא. שנית, חוק בתי המשפט קובע כי רשות ערעור על "החלטה אחרת" תינתן רק אם לא תעשה זאת באופן מיידי תגרום נזק ממשי או משפט מיותר ושגוי. התקדים שנקבע לערעור על החלטות הנוגעות לבוררות, לרבות הקפאת הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, הוא שהן ניתנות רק במקרים חריגים שבהם קיימים שיקולי צדק או כדי למנוע עיוות דין. המבקשים לא טענו לעיוות דין פוטנציאלי בעניינם. זאת ועוד, המבקשים זנחו בעבר את תביעתם להעביר את ההליך לבוררות וחזרו לעמדה זו רק לאחר שמיעת טענות בית המשפט בישיבת קדם משפט. שינוי עמדה זה מערער את אמינותם ומצביע על חוסר תום לב פרוצדורלי. בהינתן שיקול דעתו הרחב של בית משפט קמא בהחלטות פרוצדורליות ובהיעדר נזק ממשי, בקשת רשות הערעור נדחית, והחלטת בית משפט קמא עומדת בעינה. לבסוף, בשל התוצאה והתנהלות המבקש, הם מחויבים לכסות את הוצאות המשיב, ואילו יתרת כספי הערבות תוחזר למבקשים.