עת"מ 24732-08-11

תקציר

העותרת זכתה במכרז לביצוע עבודות בפרויקט עבור המועצה המשיבה. העבודות היו אמורות להסתיים עד ספטמבר 2010 אך לא הושלמו בשל מחלוקות בין הצדדים, כאשר כל צד מאשים את השני בעיכובים. לאחר מספר חודשים של ניסיונות כושלים לפתור את הסוגיות, הסכימו הצדדים למסור את אתר הפרויקט למועצה וליישב את המחלוקות ביניהם באמצעות בוררות. הסכם זה תועד בפרוטוקול כתוב, לפיו המועצה תיקח אחריות על השטח ותוכל לפעול כראות עיניה, מתוך הבנה שכל הכספים הנוגעים לעבודות שאינן שנויות במחלוקת ישולמו לעותרת. למרות זאת, ביקשה העותרת לבטל את המכרז, או לחילופין לחייב את המועצה לאפשר לה לתקן ליקויים ולבצע עבודות נוספות. בית המשפט לא מצא טעם בטענות העותר. בית המשפט קבע כי התנהלות שני הצדדים ולשונו הברורה של פרוטוקול המסירה מצביעות על כוונתם לסיים את מעורבותה של העותרת בפרויקט ולפתור סוגיות בולטות באמצעות בוררות. גם טענת העותר לחוסר תום לב מצד המועצה נדחתה, כאשר בית המשפט ציין כי למועצה היה אינטרס לגיטימי להשלים את הפרויקט שהתעכב זמן רב. בנוסף, אישר בית המשפט את החלטת המועצה למנוע מהעותרת להשתתף במכרז חדש, תוך הכרה בזכותה של המועצה לקבל החלטה כזו בנסיבות חריגות וקבע כי היא סבירה במקרה זה. העותרת ביקשה למעשה לחייב את המועצה לאפשר לה להמשיך ולעבוד על הפרויקט, דבר שבית המשפט ראה כבלתי ראוי בהתחשב בנסיבות. בית המשפט הדגיש כי תפקידו של בית המשפט לעניינים מנהליים הוא לבחון את החלטות הרשויות המנהליות, להבטיח תקינות וסבירות, והוא לא מצא שיקולים זרים בהליך קבלת ההחלטות של המועצה. כמו כן, בית המשפט לא היה מוכן לבטל את המכרז בשל ההשלכות השליליות האפשריות, כגון פגיעה בתחרות ודחיית הפרויקט עוד יותר. לבסוף, הבהיר בית המשפט כי הליך הבוררות הוא המקום המתאים לפתרון המחלוקות בין הצדדים בנוגע לביצוע העבודות. משכך, נדחתה העתירה, והבקשה לצו מניעה זמני לפי חוק הבוררות נדחתה. העותרת חויבה בהוצאות המשיב, ופסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 25/08/2011.