עת"מ 70505-05-23

תקציר

בית המשפט מצא כי טענות העותרים וראיותיהם נשקלו על ידי הוועדה הממונה על ההכרעה בבקשות לדיור ציבורי. עם זאת, החלטת הוועדה לדחות את בקשתם הייתה סבירה, בהתחשב במשאביו המוגבלים של הדיור הציבורי, במצבם הכלכלי של העותרים ובמצבם הרפואי. בית המשפט הדגיש את היקפה המצומצם של הביקורת השיפוטית על החלטות מינהליות, במיוחד אלה הכרוכות בשיקול דעת מקצועי ובמומחיות. במקרה זה, החלטת ועדת האוכלוסין העליונה התבססה על תשתית עובדתית ראויה ונפלה למתחם הסבירות. בית המשפט הכיר אמנם בקשיים שעמדו בפני העותרים, אך הגיע למסקנה כי אין הצדקה להתערב בהחלטת הוועדה. הדיור הציבורי הוא משאב נדיר, ובית המשפט אינו יכול להחליף את שיקול הדעת של הוועדה בשיקול דעת משלו. כמו כן, זכותם של העותרים להגיש בקשה חדשה או בקשה אחרת. לפיכך, העתירה נדחתה מבלי שנפסקו הוצאות כלשהן נגד מי מהצדדים.