ב"ל 26128-06-21

תקציר

פסק דין זה מתייחס לתביעה שהגישה קונדיטורית, התובעת, אשר ביקשה להכיר בפגיעתה כפגיעה בעבודה שנגרמה כתוצאה ממיקרוטראומה. התובעת טענה כי העבודה הפיזית המאומצת והחוזרת ונשנית שביצעה לאורך השנים כשפית קונדיטורית, כגון בלבול, הרמת צלחות כבדות, חיתוך וערבוב, הובילה אותה לפתח תסמונת CTS. חוק הביטוח הלאומי מגדיר פגיעה בעבודה כתאונת עבודה או כמחלת מקצוע. תביעתה של התובעת נדחתה על ידי הנתבעת בנימוק כי אין ראיות לקשר סיבתי בין עבודתה לבין מחלתה, וכי מחלתה היא תוצאה של תחלואה נלווית. השאלה המרכזית שעמדה בפני בית הדין הייתה האם קיימת תשתית עובדתית להתייחסות לפגיעה כתאונת עבודה באמצעות מיקרוטראומה. בית המשפט הגיע למסקנה כי התובעת לא הביאה ראיות מספיקות לתמיכה בטענתה. ראשית, בתצהירה של התובעת הצהירה כי היא עובדת כשפית קונדיטורית משנת 2010, אך בחקירתה הנגדית הודתה כי החלה רק בשנת 2014. שנית, עבודתה של התובעת כללה משימות שונות, ואופי עבודתה לא הצטמצם למספר פעולות חוזרות ונשנות. בית הדין הדגיש כי עבודה פיזית לבדה אינה מהווה פגיעה במיקרוטראומה וכי התובעת לא הוכיחה חזרה על פעולות ספציפיות לאורך תקופה ממושכת. על סמך ממצאים אלה קבע בית המשפט כי התובעת לא ביססה תשתית עובדתית למיקרוטראומה ולכן דחה את התביעה. לשני הצדדים יש זכות לערער משפטית על ההחלטה תוך 30 יום.