ת"פ 362/02

תקציר

מר מוחמד מזאריב היה מעורב בתאונת דרכים קטלנית והורשע, וכתוצאה מכך נגזר עליו עונש של 10 שנות פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה. המבקש ביקש לחשב את תקופת הפסילה מיום מתן גזר הדין, בטענה שרישיונו הוחרם מנהלית וכי לא נהג מאז. עם זאת, בית המשפט דחה את הבקשה בנימוק של הוראות חוק ברורות הקובעות כי תקופת הפסילה מתחילה ממועד הפקדת הרישיון. השופט הסכים עם טענת המשיב כי אין רצף בין הפסילה המנהלית לבין הפסילה שהורה בית המשפט. זאת ועוד, טענת המבקש כי מטרות הפקדת הרישיון הושגו ללא ההפקדה בפועל לא התקבלה. הודגש כי המבקש, שהיה מיוצג על ידי עורך דין, היה צריך לעמוד בדרישות החוק, ואי ביצוע כן גרם לכך שלא ניתן היה להתחיל את תקופת הפסילה. השופט הכיר בקושי שבתוצאה זו, אך הדגיש את בהירות הדין ואת העובדה שהמבקש לא הפקיד את רישיונו או תצהירו כנדרש. מקרה זה מדגיש את חשיבות ההקפדה על סדרי הדין ואת החריגים המצומצמים המותרים בפרשנות עונשי פסילה.