חדל"ת 71486-02-26

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף בעברית, המבוסס אך ורק על הנתונים שסופקו, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **ניתוח משפטי: פס"ד בחדלות פירעון - מינוי כונסי נכסים וסדרי מימוש** **מבוא** החלטה זו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו עוסקת בשתי בקשות משולבות במסגרת הליכי חדלות פירעון: האחת נוגעת למימוש זכויות בפרויקט "בניין סקאי" (להלן: "זכויות בבניין סקאי") והשנייה לזכויות בפרויקט "יד חרוצים" (להלן: "זכויות ביד חרוצים"). המחלוקת העיקרית הניצבת בפני בית המשפט אינה לגבי עצם המימוש, עליו קיימת הסכמה, אלא לגבי זהות הגוף או הגופים שימונו ככונסי נכסים למימוש זכויות אלו. הצדדים הניצים הם "הרוכשים" (שכביכול רכשו זכויות מהחברות שבפירוק), בנק לאומי לישראל בע"מ ("הבנק") כנושה מובטח, והנאמנים שמונו לחברות שבפירוק ("קפיטל" ו"חכם החזקות"). **עקרונות משפטיים מרכזיים וחידושים בפסיקה** 1. **עקרון מימוש הנכסים בידי הנאמן:** * החוק קובע כי הסמכות לממש את נכסי תאגיד הנמצא בפירוק נתונה לנאמן שמונה לו, כאשר בין תפקידיו העיקריים נמנה מימוש נכסי קופת הנשייה וחלוקתם בין הנושים (סעיף 42(ב)(4) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, להלן: "החוק"). עיקרון זה מהווה בסיס למינוי הנאמנים כבעלי התפקיד העיקריים. 2. **החריג לנושה מובטח וסעיף 248 לחוק:** * החוק מקנה לנושה מובטח זכות להיפרע את חובו מהנכס המשועבד לו. עם זאת, סעיף 248 לחוק מציב כללים ברורים לגבי מימוש הנכס המשועבד, במטרה לאזן בין זכויות הנושה המובטח לבין האינטרסים של שאר הנושים: * **סעיף 248(א)(1) לחוק:** קובע כי אם אומדן שווי הנכס המשועבד גבוה באופן מובהק מהחוב המובטח, ימומש הנכס בידי הנאמן. טעם הדבר הוא חשש שמא הנושה המובטח יממש את הנכס בפחות משוויו, ובכך יפגע ביתר הנושים. החלטה זו מדגישה כי יש לפרש את הוראה זו באופן שיאפשר את יישומה, ולא לרקן אותה מתוכן באמצעות טענות בדבר הפחתת שווי בשל אופי המימוש. * **סעיף 248(א)(2) לחוק:** קובע כי אם אומדן שווי הנכס המשועבד אינו גבוה באופן מובהק מהחוב המובטח, ימומש הנכס בידי הנושה המובטח. * **סעיף 248(ב) לחוק:** מאפשר לבית המשפט להורות כי המימוש ייעשה בידי הנושה המובטח גם במקרים שבהם אומדן השווי גבוה, אם הדבר מוצדק בנסיבות העניין ואינו פוגע בשאר הנושים. * **פרשנות שיפוטית של סעיף 248:** הפסיקה מדגישה את תכלית הסעיף - צמצום ניגוד העניינים בין הנושה המובטח לנושים בדין כללי. 3. **איזון בין אינטרסים וחידוש במינוי משותף:** * החידוש המרכזי בפסיקה זו הוא **המינוי המשותף** של בא כוח הבנק (הנושה המובטח) יחד עם הנאמנים ככונסי נכסים. בית המשפט מצא כי מינוי זה מבטיח מימוש מיטבי של הנכסים המשועבדים, שכן הוא משלב את האינטרס של הנאמנים להשיא ערך לכלל הנושים, עם האינטרס של הבנק להבטיח את פירעון חובו המובטח. בכך, מוגשמת במלואה תכליתו של סעיף 248 לחוק, דרך מנגנון של "איזונים ובלמים". * בית המשפט דחה את טענת הרוכשים כי עליהם להיות שותפים מלאים בהליכי המימוש, תוך שהוא מבהיר כי הדרישה להגיש תביעות חוב לנאמנים במקרה של זכויות קניין נטענות, תידון במסגרת בקשה להוראות בדבר אופן חלוקת התמורות. 4. **מעמד הרוכשים וזכויותיהם:** * הרוכשים טוענים לזכויות קנייניות בנכסים שרכשו. בית המשפט מכיר בכך שטענות אלו טרם נדונו והוכרעו, אך מציין כי זכויותיו של הבנק כנושה מובטח, אשר קדמו לרישום זכויות הרוכשים, עשויות להיות עדיפות. * לגבי זכויות "קפיטל" בבניין סקאי, בית המשפט דחה את הטענה כי אין לקפיטל זכויות כלשהן בנכס משום שהמימון לרכישתו היה בנקאי ולא הוני. נקבע כי השאלה התזרימית נפרדת משאלת הזכויות, ולצד ההשקעה של הרוכשים, גם לקפיטל קיימות זכויות בנכס. * ההחלטה קובעת כי שאלת היקף הזכויות של כל רוכש וכן מערכת היחסים החוזית בינם לבין קפיטל (לרבות חוב המשכנתא) יידונו בהמשך, בהתאם למסמכי הרכישה והתשלומים. 5. **שכר טרחת כונסי הנכסים:** * בית המשפט קבע כי מינוי משותף של כונסי נכסים לא יגדיל את שיעור שכר הטרחה הכולל, שכן הוא נגזר מהיקף הפעילות והתוצאה, ולא ממספר בעלי התפקיד. עמדה זו מבוססת על תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א-1981, ופסיקה קודמת. * דרישות הרוכשים להגבלת שכר הכונסים ל-75% משכר המימוש, וכן טענותיהם בנוגע להוצאות מימוש מנכסים של בעלי דין סולבנטיים, יידונו במועד הגשת בקשת הפסיקה לשכר טרחה. 6. **אופן המימוש:** * בית המשפט דחה את דרישת הרוכשים לממש כל נכס בבניין סקאי בנפרד, והותיר את שיקול הדעת בידי כונסי הנכסים, בכפוף לאישור בית המשפט ולאפשרות הרוכשים להגיש התנגדות. זאת, על מנת לאפשר מימוש מיטבי. * כן נדחתה דרישת הרוכשים לקבוע מחירי מינימום מראש לכל יחידה. 7. **ההסכמה למימוש משותף:** * ההחלטה מדגישה את חשיבותה של ההסכמה אליה הגיעו הנאמנים והבנק בדבר מימוש משותף, אשר התקבלה בעקבות המלצת בית המשפט. הסכמה זו משקפת את הדרך הדיונית המועדפת במקרים מורכבים הכוללים נושים מובטחים וחברות בפירוק. **לסיכום** פסיקה זו מהווה דוגמה ליישום עקרונות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תוך התמודדות עם מצבים מורכבים של שעבודים, רכישות על ידי צדדים שלישיים, וחברות הנמצאות בפירוק. החידוש המרכזי טמון במינוי המשותף של כונסי נכסים, המאזן בין האינטרסים של הנאמן, הנושה המובטח והרוכשים, ובכך מבטיח מימוש מיטבי של הנכסים המשועבדים תוך הגנה על כלל הנושים. בית המשפט מבהיר כי על אף ההתקדמות בהליכי המימוש, שאלות מהותיות הנוגעות לחלוקת תמורות המימוש וסדרי הנשייה טרם הוכרעו ויידונו בהמשך.