ת"א 31881-10-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין שטרית נ' כהן ואח', תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **1. סקירה כללית של הסכסוך וההליך:** התיק עוסק בבקשה להעברת בורר מתפקידו לפי סעיף 11 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968, וכן בבקשה לביטול המשך הליך הבוררות לפי סעיף 24 לחוק. הסכסוך נסוב סביב מחלוקת בין לקוח (המבקש, הנרי שטרית) לבין עורכי דינו (המשיבים, יצחק כהן וניר יונגר) בנוגע לייצוג משפטי בתביעה בסך של למעלה מ-5,000,000 ₪. בעקבות מחלוקות, הופסק הייצוג, ובשל תניית בוררות בהסכם שכר הטרחה, מונה בורר. הליך הבוררות כלל תביעות הדדיות בסכומים ניכרים (מעל 20,000,000 ₪ מצד המבקש, ותביעה כספית וכן תביעת לשון הרע מצד המשיבים). **2. עילות הבקשה להעברת הבורר וההכרעה המשפטית:** * **עילות הבקשה:** המבקש טען כי הבורר אינו ראוי לאמון הצדדים וכי התנהלותו גרמה לו לעיוות דין. טענותיו העיקריות כללו: * **עיכוב בלתי סביר:** הבוררות נמשכת למעלה מחמש שנים ללא מתן החלטה אחת, ובסך הכל התקיימו שלוש ישיבות בלבד. * **התעלמות מבקשות:** הבורר לא התייחס לבקשות המבקש לגילוי מסמכים והשלמת הליכים מקדמיים. * **משוא פנים:** הבורר לא פעל בנוגע לאי תשלום שכר הטרחה מצד המשיבים, אך "קנס" את המבקש על איחור בתשלום. * **חוסר סמכות ופגיעה בצדק טבעי:** הבורר לכאורה לא היה מוסמך לקבוע חיובים כספיים משמעותיים מבלי לדון בטענות הצדדים. * **ניגוד עניינים:** נטען כי תגובת הבורר למניעת תביעת צד ג' (עו"ד גרא) יוצרת ניגוד עניינים. * **מומחיות לא רלוונטית:** נטען כי הבורר אינו עוסק בליטיגציה אזרחית אלא בתחום ההגירה. * **פקיעת סמכות:** לטענת המבקש, סמכות הבורר פקעה בשל עיכוב במתן פסק דין. * **הכרעת בית המשפט:** בית המשפט דחה את הבקשה להעברת הבורר מתפקידו. ההכרעה התבססה על העקרונות הבאים: * **נטל הוכחה כבד:** בית המשפט מדגיש כי העברת בורר מתפקידו היא צעד חריג שיעשה רק בנסיבות חריגות (פסקה 20, תוך הפניה לפסיקות קודמות). * **התנהלות המבקש כגורם מעכב:** בית המשפט קובע כי עיקר העיכוב נובע מהתנהלותו של המבקש עצמו, הכוללת החלפות ייצוג תדירות, בקשות רבות, הגשת כתבי טענות מתוקנים ללא רשות, הפרת צווים, והתנהלות בוטה. הוכח כי המבקש החליף עורכי דין מספר פעמים, דבר שהוביל לדחיות וארכות (פסקה 15). * **התייחסות לבקשות המקדמיות:** בית המשפט מפריך את טענת המבקש כי הבורר לא התייחס לבקשות גילוי מסמכים. בית המשפט מציין כי הבורר התייחס לכך בהחלטתו מיום 4.9.2025, תוך שהוא מצביע על הודעת בא כוחו של המבקש בעבר כי אין צורך במסמכים נוספים (פסקה 20). * **שכר בורר וזכות העיכוב:** בית המשפט דוחה את טענת המבקש בדבר "משוא פנים" בנוגע לשכר הבורר. הוא מציין כי על פי סעיף 33(א) לחוק הבוררות, לבורר קיימת זכות לדרוש את תשלום שכרו ולעכב את המשך הדיון או מתן פסק הבוררות עד לתשלום. בית המשפט אף מרחיב ומציין כי הדבר יכול לחול גם על סנקציות הקשורות לתשלום שכר הבורר, שכן ללא הבטחת תשלום, הבוררות לא תתקדם (פסקה 18, תוך הפניה לפס"ד רע"א 1626/19). * **שיהוי:** חלק מטענות המבקש (כמו טענת המומחיות של הבורר) הועלו בשיהוי ניכר (למעלה מחמש שנים), ולכן דינן להידחות (פסקה 20). * **הפרדה בין ניהול ההליך לפסק בוררות:** בית המשפט קובע כי בקשה לביטול המשך הליך הבוררות לפי סעיף 24 לחוק הבוררות אינה רלוונטית, שכן סעיף זה עוסק בעילות לביטול **פסק בוררות**, וטרם ניתן פסק בוררות (פסקה 21). * **העדר ניגוד עניינים מהותי:** בית המשפט מציין כי הטענה בדבר ניגוד עניינים לא הובהרה דיה וכי הליך הבוררות מתנהל בין הצדדים להסכם שכר הטרחה. **3. עקרונות משפטיים וחידושים:** * **עיקרון היעילות והמהירות בבוררות:** בית המשפט מדגיש את חשיבותם של עקרונות אלו (פסקה 23, תוך הפניה לפסיקות קודמות). הבעיה העיקרית בתיק היא הימשכות ההליך, אך בית המשפט מצא כי האשמה העיקרית לכך נעוצה בהתנהלות המבקש. * **תפקידו הפרואקטיבי של הבורר:** בהתאם לפסיקה, בית המשפט מצביע על כך שהבורר, בדומה לשופט, אחראי לניהול יעיל ותכליתי של ההליך, מניעת מהלכי סרק, והשגת מיצוי מיטבי של ההליך תוך שמירה על זכויות הצדדים (פסקה 23). * **הבחנה בין התנהלות הצדדים להתנהלות הבורר:** אף שבית המשפט מכיר בפרק הזמן הרב שחלף, הוא מפריד בבירור בין האשמה בהימשכות ההליכים (המיוחסת למבקש) לבין האפשרות להעברת הבורר. * **דחיית טענות סף:** בית המשפט עושה שימוש בעקרונות דחיית טענות בשל שיהוי (בנוגע לטענת המומחיות) ובשל אי-התאמה של עילת הביטול (סעיף 24 לחוק) למצב הנוכחי (טרם מתן פסק דין). * **גמישות בניהול ההליך (לאחר דחיית הבקשה):** למרות דחיית הבקשה להעברת הבורר, בית המשפט אינו מתעלם מהימשכות ההליכים. לכן, הוא מורה כי אם המבקש לא ישלם את חלקו בשכר הבורר תוך 14 יום, הבורר ייתן הוראות מתאימות לקידום סיום ההליך. זוהי אינדיקציה לחשיבות סיום ההליך, אך מבלי להתערב בהחלטות הבורר באופן גורף. * **הגבלת ההליך לדיון בבקשה:** בית המשפט הכריע בבקשה על בסיס כתבי הטענות, כפי שהוסכם בין הצדדים, דבר המעיד על הסכמה עקרונית לקיצור הליכים כאשר ניתן (פסקה 13). **4. עמדת המשיבים (עורכי הדין):** עמדת המשיבים, כפי שהיא משתקפת בתגובתם, היא כי הבקשה להעברת הבורר נובעת מרצון המבקש להתחמק מהכרעות שיפוטיות, וכי התנהלותו היא הגורם לסחבת. הם טוענים כי הבורר פעל באופן תקין, נתן החלטות רבות, וכי המבקש הוא הגורם לבעיות. **5. מסקנה:** החלטת בית המשפט משקפת גישה פרגמטית, הרואה בחוק הבוררות כלי לפתרון סכסוכים באופן יעיל ומהיר. במקרה זה, בית המשפט מצא כי הגורם העיקרי לעיכובים הוא התנהלותו של המבקש, וכי לא קיימות עילות מספקות להעברת הבורר מתפקידו. עם זאת, בית המשפט מביע דאגה מהימשכות ההליך ומטיל על הבורר האחריות לפעול לסיומו, תוך שהוא מאפשר לו לשקול צעדים מתאימים לאור אי תשלום שכר הבורר על ידי המבקש. ההחלטה מחזקת את העיקרון כי תפקיד הבורר, כמו גם תפקיד השופט, דורש ניהול אקטיבי ויעיל של ההליך.