פ"א 19402-03-18

תקציר

הכרעת הדין המדוברת מתייחסת לערעור שהגישה המדינה על זיכוי שניתן למשיבים שהוגש נגדם כתב אישום בגין עבירות הקשורות לחלוקת דירה לשלוש יחידות דיור. הערעור הוגש מעבר למועד האחרון. מאחר שלא הוגשה בקשה להארכת מועד לצד הודעת הערעור, ביקשו המשיבים לדחות את הערעור. המערערת טענה כי השיהוי מינורי ויש לקבלו, בעוד המשיבים הדגישו את היעדר הבקשה הפורמלית ואת הפגיעה באינטרס הסתמכותם. בית המשפט הכיר בכך שבעוד שהשיקולים שהציג המערער להארכת המועד תקפים, הערעור הוגש במודע באיחור ומבלי להסב את תשומת לב בית המשפט לסוגיה. יתר על כן, סיכויי הערעור נוגעים בעיקר לשאלות עובדתיות, ולא נמצאו טעויות משפטיות בהחלטת הערכאה הנמוכה יותר. לפיכך, הערעור נעדר עניין ציבורי מיוחד המצדיק הארכת מועד. משכך, הבקשה לדחיית הערעור מתקבלת, והערעור נדחה, מה שמייתר את הצורך בדיון שנקבע. החלטה זו התקבלה נוכח טעותה של המדינה ובהיעדר שאלה משפטית משמעותית, למרות השיהוי הקל והאינטרס הציבורי במיצוי דין פוטנציאלי.