רע"א 7221/16

תקציר

במקרה זה ערערו המבקשים על החלטת בית המשפט המחוזי אשר פטרה את המשיבה מס' 4, חברה בע"מ המצויה במצוקה כלכלית ונתונה בפירוק מרצון, מרישום ערבות בסך מיליון ₪ לכיסוי הוצאות משפטיות פוטנציאליות. בית משפט קמא קבע תחילה כי המבקשים יוכלו לגבות הוצאות מהמשיבים היחידים (3-1), שהיו בעלי החברה, אם יזכו בתביעה. המבקשים טענו כי היעדר הפעילות של החברה וקשייה הפיננסיים מהווים סיכון לאי תשלום, והדגישו כי יכולותיו הפיננסיות של היחיד לא נבדקו, ההליך העצמאי עלול לסבך את ההבראה, והחברה עלולה להישאר בסופו של דבר לבדה בהליך המשפטי. המשיבים טענו כי האנשים מוכנים לכסות כל הוצאה והדגישו את זכותם לגשת לערכאות. על פי סעיף 353א לחוק החברות, חברות בע"מ חייבות בדרך כלל להפקיד ערבות, אלא אם הוכיחו יכולת כלכלית או הצדיקו פטור בשל נסיבות מיוחדות – סטנדרט שונה מזה של יחידים. בית המשפט הדגיש את ההפרדה בין אחריות החברה לבין אחריות התובעים הבודדים, וציין כי אלא אם כן קשרים משפטיים ספציפיים מצדיקים חריגה, יש לבחון כל אחד מהם באופן עצמאי לצורכי ערבות. הפטור הראשוני בוטל בשל התחשבות לא מספקת בגורמים אלה, והתיק הוחזר להערכה מחודשת, תוך שילוב קריטריונים רחבים יותר לפטור והנסיבות הייחודיות של מצבם הכלכלי של המשיבים. משכך, חויבו המשיבים לשלם למבקשים הוצאות בסך 5,000 ₪.