בג"צ 1637/06

תקציר

פסק הדין בתיק זה עוסק בעתירה שהוגשה ביום 21.2.2006 בעניין מינוי דירקטור מבין עובדי חברת החשמל. העותרים ערערו על מינויו של המשיב 3, עמית אוברקוביץ', בטענה כי הוא מבוסס על שיקולים זרים וחסר סבירות. דעת הרוב, שניתנה על ידי השופט דנציגר, קבעה כי יש לדחות את העתירה. השופט דנציגר הדגיש כי תפקידו של בית המשפט אינו לקבוע את כדאיות המועמדים, אלא לוודא שהחלטת השרים לא הושפעה משיקולים זרים. הוא מצא כי בחירת השרים את אוברקוביץ' הייתה סבירה והתבססה על שיקולים ענייניים הקשורים לדרישות התפקיד. יתר על כן, השופט הסכים עם הערכת הוועדה לבחינת כישוריו של אוברקוביץ' והיעדר ניגוד עניינים. עוד קבע השופט דנציגר כי המועמדים אינם זכאים לשימוע מאחר שאין להם זכות קנויה בשלב בחירת השרים. הוא ציין כי השרים אינם מחויבים לבחור את המועמדים המדורגים במקום הגבוה ביותר על ידי עובדי חברת החשמל וכי הליך הבחירה היה הוגן ושיטתי. בנוסף, הוא מצא כי נימוקיו של ח"כ בר-און לבחירתו של אוברקוביץ' על פני העותר היו מספקים, וביטלו את הטענות לאי תקינות. השופטת חיות, שהצטרפה לדעת הרוב, מתחה ביקורת על התנהלות המדינה בתיק בשל חוסר הפירוט והעיכובים במענה לשאלות בית המשפט. עם זאת, היא הסכימה כי אוברקוביץ' לא צריך להיות אחראי לפגמים אלה. עוד הדגישה חיות י' כי הבהרות השרים, לרבות מכתבו של ח"כ בר-און, הפיגו חששות משיקולים זרים ודי בהן כדי להצדיק את ההחלטה. בסופו של דבר החליט הרוב לדחות את העתירה אך הורה למדינה לשלם לעותרת את הוצאותיה ושכר טרחת עורך דינה בשל התנהלותה. השופט לוי הציג דעה חולקת, וסבר כי מינויו של אוברקוביץ' נבע משיקולים זרים ולא פעל בהתאם להליך הנדרש.