ע"ע 17365-11-11

תקציר

במקרה זה, בית הדין לערעורים קיבל חלקית ערעור שעסק בפיטוריו של חושף שחיתויות, ומצא אותה מוגנת על פי חוק הגנת עובדים. המערער, עובד לשעבר, פוטר לאחר שהעלה תלונות רבות נגד גורמים בעירייה, לרבות עבירות בנייה ושחיתות. בית הדין ציין כי פיטוריה התרחשו במקביל להליכים משמעתיים, מה שמרמז על כך שחשיפת השחיתויות שלה הייתה גורם משמעותי. למרות ממצאי בית הדין האזורי, בית הדין לערעורים הדגיש את תפקידה של חשיפת השחיתות על ידי העובד, וציין כי ניכרו התנכלויות וכשלים בהתנהלות העירייה. בפסק הדין הודגש כי תנאי עבודתה של המערערת הורעו, לא בשל תפקודה אלא בשל פעילותה בחשיפת שחיתויות. בעוד המערערת עמדה בנטל המשפטי להראות השפעה מהותית של תלונותיה על פיטוריה, החליט בית הדין לערעורים שלא להחזירה, בשל חלוף הזמן והשינויים הארגוניים. במקום זאת, נפסק לה פיצוי שווה ערך לשכר של 24 חודשים בסך 120 אלף שקל. בית המשפט התייחס גם לסתירות פרוצדורליות והדגיש כי פיטורים לא צודקים במגזר הציבורי יכולים להצדיק השבה או פיצוי. העירייה נדרשה להעריך מחדש את קצבת הפנסיה שלה כך שתשקף במדויק את הוותק שלה. בסופו של דבר, הוכרו טענותיה של המערערת בדבר סביבת עבודה עוינת ופיטורים שלא כדין, וכתוצאה מכך ניתן סעד חלקי באמצעות פיצוי כספי ולא השבה.