בש"פ 1979/24

תקציר

בית המשפט דחה בקשה להאריך את המועד לערעור על פסק הדין וגזר הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים. המבקש, שהורשע במעשה מגונה, אונס והחזקת מעשה מגונה על בסיס הסדר טיעון, ביקש ארכה נוספת בנימוק שלא זכה לייצוג הולם בהליכי המשפט וכי הסדר הטיעון נעשה ללא ידיעתו. עם זאת, השופט קבע כי המבקש לא הציג סיבה מספקת או מהותית לשיהוי המשמעותי בהגשת הבקשה, שעמד על כעשרה חודשים. טענת המבקש כי מאסרו גרם לעיכוב לא נתמכה בהבהרה או ראיה כלשהי כיצד מנע ממנו מאסרו לנקוט בהליכים משפטיים קודם לכן. זאת ועוד, מפרוטוקול הכרעת הדין ומדיון גזר הדין עולה כי המבקש הבין והודה בעובדות כתב האישום המתוקן. הבקשה נדחתה בשל היעדר הצדקה לעיכוב, היעדר סיכויי הצלחה משכנעים בהליך העיקרי והדרישה הכללית לעמוד במועדים הנקובים לפעולות משפטיות.