ה"פ 35674-04-10

תקציר

העותרת, שחתמה על חוזה לחמש שנים עם העירייה המשיבה לתחזוקת הרמזורים שלה, ביקשה להאריך את החוזה בשלוש שנים נוספות בהתאם לשיקול דעתה של העירייה על פי החוזה. העותר הגיש תביעה לבית המשפט המחוזי בבקשה לסעד הצהרתי, צו מניעה ורשות להגיש תביעה כספית כנגד החלטת המשיב שלא להאריך את החוזה, אשר לטענת העותר נעשתה בחוסר תום לב. המשיבה טענה כי החלטתה התבססה על שיקולים כלכליים ומעשיים וכי לא הייתה הסכמה להארכת החוזה. השופט קבע כי לא נכרת הסכם מחייב בין הצדדים לאחר משא ומתן וכי המשיב לא פעל בחוסר תום לב. לפיכך, נדחתה בקשת העותר לסעד הצהרתי ולצו מניעה. השופטת דחתה גם את בקשת העותרים לפצל את טענותיהם, שכן התביעה הכספית נבעה מאותה הפרה כמו יתר התביעות. כמו כן, הדגישה השופטת כי זכותה של המשיבה לשקול קבלת שירותים מחברות אחרות וכי לעותרת אין זכות קנויה להארכת החוזה. החלטת המשיבה שלא להאריך את החוזה התבססה על שיקולים כלכליים לגיטימיים ולא נבעה מסמכותה המינהלית. לבסוף, השופטת ציינה כי גם אם יוכח חוסר תום לב, העותרת תהיה זכאית רק לפיצויים שליליים שכן אין הסכם מחייב בין הצדדים. משכך, דחתה השופטת את הצהרת הפתיחה של העותרים והורתה להם לשלם למשיב הוצאות בסך 50,000 ₪.