ב"ל 590/05

תקציר

המחלוקת נסובה סביב השאלה האם הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, קבע כדין כי התובע אינו זכאי לקצבת זקנה עבור החודשים ינואר 2002 עד יולי 2003. התובע טען כי לא קיבל מספר הודעות מהנתבע, אך בית המשפט מצא את טענתו לא משכנעת, וציין כי ההודעות נשלחו לכתובתו הנכונה. נקבע כי הנתבע שלח לתובע שתי החלטות שונות: האחת בדבר הפסקת תשלומי הפנסיה, והשנייה בדבר דחיית תביעתו על בסיס הכנסתו העולה על סף הזכאות. בית המשפט קיבל את טענת הנתבע כי התובע לא המציא את המסמכים הנדרשים לתמיכה בתביעתו וכי הגיש את תביעתו לקצבת זקנה באוגוסט 2004, כמעט ארבע שנים לאחר שקמה עילת התביעה. על פי הדין החל, התקופה הרטרואקטיבית שבה יכול היה התובע לקבל הטבות הוגבלה ל-12 חודשים לפני הגשת התביעה. משכך, קבע בית המשפט כי בקשת התובע לקצבת זקנה לתקופה שבין ינואר 2002 ליולי 2003 הוגשה שלא במועד וכי החלטת הנתבע לדחותה, הייתה כדין. לפיכך, התביעה נדחתה, ללא צו להוצאות, ולשני הצדדים ניתנה זכות ערעור על ההחלטה בתוך 30 יום.