ת"א 1099-12-21

תקציר

התובע, הבעלים של מספר נכסים בבניין ברחוב שינקין בתל אביב-יפו, תבע לפנות את הדייר המוגן, הנתבע, בעילה של אי תשלום דמי שכירות והפרת תנאי שכירות. התובע גם ביקש פיצוי בגין הרווח הבלתי הוגן לכאורה של הנתבעת מחכירת משנה ומסירת חשבונות. הנתבע טען כי תביעתו של התובע התיישנה וכי יש להעניק לו סעד מן היושר. בית המשפט קבע כי הנתבעת לא שילמה דמי שכירות במשך שנים רבות וכי אי תשלום זה היווה ניתוק קבוע ברצף התשלומים. לפיכך, הייתה לתובעת עילה לפנות את הנתבע לפי סעיף 131(1) לחוק הגנת הדייר. בנוסף, בית המשפט מצא כי הנתבעת הפרה את הסכם השכירות בכך ששכרה נכס בשכירות משנה ללא הסכמת התובעת, ובכך הקימה עילת פינוי לפי סעיף 131(2). עם זאת, בית המשפט לא מצא ראיות לרווח בלתי הוגן מחכירת משנה, ודחה את תביעת התובעת לפי סעיף 131(6). בית המשפט דחה את בקשת הנתבעת לסעד מן היושר, בהתחשב בנסיבות ובאופי חוזה השכירות של העסק. השופטת דחתה גם את תביעת התובעים לפיצוי ודמי שימוש, וכן את בקשתם למתן צו למסירת חשבונות, מחוסר ראיות מספיקות. השופט הורה לנתבע לפנות את הנכסים בתוך 30 יום ולשלם לתובע הוצאות משפט בסך 30,000 ₪. הנתבע לא קיבל כל פיצוי בגין הפינוי.