עמ"ת 71794-09-16

תקציר

הערעור מערער על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע להאריך את מעצרו של המערער עד תום ההליכים נגדו בגין עבירת הגניבה. הערכאה הנמוכה יותר מצאה די ראיות לכאורה, עילות מעצר ולא חלופת מעצר הולמת. המערער טען כי אין סיכוי סביר להרשעה על סמך הראיות. לגופו של עניין, הצביע המערער על איכותן הירודה של הראיות היחידות הקושרות אותו לביצוע העבירה, שהיו שלושה סרטוני מצלמות אבטחה. ההגנה הציגה קטעים מתוך הסרטונים המראים הפרש שעות שלא אפשר למערער להיות הגנב. בתגובה הדגישה התובעת את הדמיון בין מראהו של המערער לזה של האדם שנתפס מבצע את הגניבה, לרבות פס לבן על סוליות נעליו. עם זאת, בבדיקה מעמיקה יותר גילה השופט כי בידי המדינה לא נמצאה הראיה הדיגיטלית המקורית, וגם לא עותק מהימן שלה. הראיות הקיימות היו חלקיות וחובבניות, וכללו סרטונים קצרים שלא הציגו את כל ההקשר של הסיטואציה. כתוצאה מכך, קבע השופט כי אין סיכוי סביר להרשיע את המערער על סמך ראיה פגומה זו, וכי היא אינה עומדת ברף הנדרש למעצר. הערעור התקבל, והמערער שוחרר בערבות עצמית וערבויות צד ג'. המדינה הונחתה להגיש הודעות הבהרה בנוגע לראיות והיא רשאית להגיש בקשה לעיון חוזר אם יימצאו ראיות חדשות וטובות.