ע"פ 4327/12

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת הנתבעת. הנאשם ביקש עיכוב ביצוע גזר הדין בעקבות ערעורו על הרשעתו, החלטה הנתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. בדרך כלל, נאשמים שנידונו למאסר מרצים את עונשם באופן מיידי, וערעור אינו מצדיק שיהוי. על בית המשפט לשקול קריטריונים שונים כדי להבטיח שזכויות הנאשם לא ייפגעו מעבר לנדרש. לאחר שבחן את סיכויי ההצלחה של הערעור, מצא בית המשפט כי הם אינם גבוהים. עיקר טענותיו של הנתבע נסובו סביב תקופת ההתיישנות וריבוי המעשים שבוצעו, אשר בית המשפט מצא כי אין להם שחר, שכן הם הסתמכו על ערעור על קביעותיו העובדתיות והמהימנות של בית המשפט המחוזי. אלה עניינים שבית המשפט לא נוהג להתערב בהם. בנוסף, בית המשפט שקל ראיות תומכות עצמאיות, לרבות עדות שיטתית, אשר החלישו עוד יותר את עמדת הנאשם. באשר לחומרת העונש, התערבותו של בית המשפט בהחלטות מסוג זה היא נדירה, והעונש שהוטל במקרה זה אינו מצדיק התערבות. למרות שלנאשם עבר נקי וטענותיו לזקנה ובריאותו הוכרו, בית המשפט החליט כי תקופת המאסר וסיכויי הצלחת הערעור אינם מצדיקים את דחיית העונש. החלטה זו התבססה גם על ההבדלים בין עניינו של המבקש לבין מקרה קצב, שם התעכב ביצוע גזר הדין. משכך, הבקשה נדחתה, והנאשם חויב להתחיל לרצות את עונשו במועד קצוב, כאשר הערעור יישמע בהקדם.