ת"פ 20627-04-20

תקציר

בפסק דין זה, בית משפט השלום בקריות (כב' השופט יוסי טורס, סגן הנשיאה) דן בעניינו של נאשם שהורשע על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירת תקיפה סתם (בן זוג) לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977. **עובדות כתב האישום:** הנאשם והמתלוננת, שהיו בני זוג (והתגוררו בנפרד במועד הרלוונטי), שהו בצימר. הנאשם תפס את המתלוננת בגופה ומשך אותה בחוזקה לעבר רכבו, הכה אותה פעמיים בראשה באמצעות ידו, ולאחר הגעת שוטרים למקום, דרש מהמתלוננת לומר כי "הכול בסדר ושלא היה כלום". **הליכים:** הנאשם כפר תחילה באישומים, אך הגיע להסדר טיעון עם המאשימה, במסגרתו תוקן כתב האישום, הודה הנאשם בעובדותיו והורשע. לא הוגשה הסכמה עונשית. **טיעוני הצדדים לעונש:** * **המתלוננת:** ציינה כי סלחה לנאשם, הם שומרים על קשר וברצונם להינשא. * **המאשימה:** הדגישה את אלימות האירוע, את הפגיעה בערכים המוגנים (שלום הציבור, ביטחון, שלמות גוף ובריאות המתלוננת). הפנתה לפסיקה הקובעת מתחם ענישה שבין 10 ל-24 חודשי מאסר בפועל, ועתרה לעונש של 14 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה, קנס והתחייבות, לאור עברו הפלילי של הנאשם והיעדר סיכויי שיקום. * **ההגנה:** טענה כי מדובר באירוע בודד, לא מתוכנן, ללא אלימות חמורה או נזק. הדגישה את עמדת המתלוננת והרצון להינשא. הפנתה לפסיקה לקביעת מתחם ענישה שבין מאסר מותנה לעבודות שירות. ביקשה לזקוף לזכות הנאשם את הודאתו, גילו הצעיר, נסיבות חייו המורכבות, חלוף הזמן, ולגזור את עונשו בחלק התחתון של המתחם. לחילופין, ביקשה לרצות עונש מאסר בפועל בחופף למעצרו בתיק אחר. * **הנאשם (בדברו האחרון):** הביע צער וציין את רצונו להינשא למתלוננת. **דיון והכרעה:** **קביעת מתחם הענישה:** 1. **הערכים המוגנים:** בית המשפט הדגיש כי הערכים שנפגעו הם שלום גופה, כבודה ובטחונה של המתלוננת. למרות שלא הוכח תכנון מוקדם והאירוע תואר כספונטני, הדבר אינו מפחית מחומרתו. נלקחו בחשבון אופי האלימות ועצמתה, והעובדה שלא נגרמה חבלה. 2. **מדיניות הענישה:** בית המשפט הדגיש את מדיניות הענישה המחמירה בעבירות אלימות כלפי בני זוג, המצדיקה הטלת עונשי מאסר בפועל בדרך כלל, וזאת לצורך הרתעה, מניעת הישנות, ולעיתים אף כחלק ממאבק ציבורי באלימות כנגד נשים. 3. **פסיקה השוואתית:** בית המשפט סקר פסיקה ממקרים דומים, בהם הוטלו עונשים שונים, החל מצו של"צ ומאסרים מותנים (במקרים של שיקום מובהק) ועד מאסרים בפועל (בטווחים שונים, כולל עבודות שירות ואף מאסר בפועל ממושך יותר). מקרים אלו כללו תקיפות מגוונות, עם ובלי חבלות, ושיקולי שיקום שונים. 4. **קביעת המתחם:** לאור כל האמור, בית המשפט קבע כי מתחם הענישה ההולם את העבירה נע בין מאסר מותנה ועד 15 חודשי מאסר בפועל. **קביעת עונשו של הנאשם:** 1. **שיקולים לחומרה:** עברו הפלילי של הנאשם, הכולל שתי הרשעות וריצוי מאסר קצר. 2. **שיקולים לקולא:** ההרשעה האחרונה משנת 2015; מדובר באירוע אלימות ראשון במסגרת התא המשפחתי (תוך הדגשה שאין בכך להקל ראש); רצון בני הזוג לשקם את יחסיהם; הודאת הנאשם בהזדמנות הראשונה לאחר תיקון כתב האישום (אם כי לא חסכה את עדות המתלוננת); עמדת המתלוננת (בעלת משקל מוגבל); גילו הצעיר יחסית (כבן 31); רצונו לפתוח בחיים חדשים; חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה (מעל שנתיים). 3. **החלטה עונשית:** בית המשפט לא קיבל את עמדות שני הצדדים (המאשימה לעונש ממושך, ההגנה למאסר מותנה בלבד). הוא הדגיש את חומרת המעשה הדורש תגובה עונשית הולמת, בפרט בהיעדר טיפול המצביע על סיכויי שיקום וסיכון נמוך להישנות. בצד זאת, שקלל את השיקולים לקולא. 4. **העונש שנגזר:** 3 חודשי מאסר בפועל, וכן מאסר על תנאי למשך 4 חודשים, המותנה באי-ביצוע עבירת אלימות פיזית כלפי בן זוג בתוך שלוש שנים. **הבהרות נוספות:** * בית המשפט דחה את בקשת הנאשם שעונש המאסר יחפוף את תקופת מעצרו בתיק אחר, והסביר כי מעצר ומאסר אינם חופפים או מצטברים, וכי אין מקום לניכוי ימי מעצר מתיק אחר, אלא אם כן מדובר במעצר באותו תיק. * הנאשם זומן להודעה על זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום. **חידושים ודגשים משפטיים:** * **התייחסות מורחבת למדיניות הענישה בעבירות אלימות במשפחה:** פסק הדין מדגיש באופן ברור את החומרה המיוחדת המיוחסת לעבירות אלו, ומפנה לפסיקות עליון המדגישות את הצורך למצות את הדין, לעקור "רוח רעה זו מן השורש" ולהשתמש בענישה מחמירה כאמצעי מרכזי. * **איזון שיקולים מורכב:** למרות הדגשת מדיניות הענישה המחמירה, בית המשפט מבצע איזון הכולל התייחסות משמעותית לנסיבותיו האישיות של הנאשם, למצבו המשפחתי, להודאתו, ולחלוף הזמן, ומוצא לנכון להטיל עונש מאסר בפועל קצר באופן משמעותי מהעונשים המקובלים במקרים חמורים יותר. * **הבהרת דין המעצר מול המאסר:** בית המשפט מקדיש חלק ניכר מההכרעה להבהרה משפטית בנוגע ליחס שבין מעצר בתיק אחר לבין ריצוי עונש מאסר בפועל, תוך הפניה לחוק העונשין ולפסיקה רלוונטית. * **המשקל המוגבל לעמדת המתלוננת:** בית המשפט מאזכר כי עמדת המתלוננת (כמו גם רצון לשקם את היחסים) הינה בעלת משקל מוגבל, ואינה מהווה שיקול מכריע בקביעת העונש.