רע"ב 1033/06

תקציר

המבקש, המרצה עונש מאסר של 39 חודשים בגין שורה של עבירות, לרבות אלימות במשפחה כלפי אמו ואחותו, ביקש חופשה מהכלא שנדחתה על ידי הוועדה לאלימות במשפחה משום שלא קיבל טיפול והיווה סכנה לאמו. בית המשפט אישר את החלטת הוועדה לאחר בחינה מחודשת, שהובילה לערעור הנוכחי. המבקש טען כי המלצת הוועדה אינה צריכה להיות הגורם המכריע וכי יש לשקול את החוקים הנוכחיים המסדירים מעצר. עם זאת, השופטת דחתה את הבקשה והדגישה כי ההחלטה על מתן חופשה נתונה לשיקול דעת ומבוססת על זכויותיו וחובותיו של המבקש. השופטת הדגישה גם את חשיבות ההגינות הפרוצדורלית ואת תפקידה של המלצת הוועדה למאבק באלימות במשפחה כקו מנחה להחלטת בית המשפט. בסופו של דבר נקבע כי סירובו של המבקש לעבור טיפול והיעדר אחריות למעשיו מצדיקים את שלילת החופשה, והמפתח לשיפור מצבו נמצא בידיו. השופטת המליצה כי הפונה יקבל טיפול וציינה כי ניתן יהיה לבחון את הנושא בעתיד, במיוחד כעת משחלף הזמן וניתן לבחון מחדש את עניינו של המבקש על ידי הוועדה לאלימות במשפחה.