ת"א 1326/09

תקציר

פסק דין זה עוסק בסכסוך בין שני חברים ותיקים, התובע, בני שטרית, והנתבע, הרשקו פוסטלינקו, על הזכויות במשאית גרר שפוסטלינקו רכשה ולאחר מכן העבירה לחזקתה של שטרית. נקודות המחלוקת העיקריות הן הנסיבות בהן הוחזקה המשאית על ידי הצדדים, המחיר שהוסכם עליו למכירת המשאית, וגניבת המשאית לאחר מכן בעודה ברשותה של שטרית. השופטת פותחת בסיכום התביעות הכספיות ההדדיות של הצדדים בעניין המשאית. שטרית טוען כי על פוסטלינקו לשלם לו 146,125 שקל, ואילו פוסטלינקו, בתביעתו שכנגד, דורש משיטרית 91,797 שקל. לאחר מכן משרטט השופט את השתלשלות האירועים שהובילו לסכסוך, לרבות רכישת המשאית על ידי פוסטלינקו, העברתה המיידית לחזקתה של שטרית, וההסכם שבא בעקבותיה למכור את המשאית לשטרית. סוגיות המחלוקת העיקריות הן מחיר המשאית ונסיבות החתימה על מזכר כוונות. השופט דן בגרסאות הצדדים לאירועים ובעדויות העדים. הוא מציין כי שני הצדדים לא היו אמיתים בהצהרותיהם, מה שמקשה על מתן אמון באף אחת מהגרסאות. הוא מצביע על מספר סתירות וסתירות בעדותו של שטרית, הנוגעות לנסיבות גניבת המשאית, החזקתו במשאית ותשלום מחיר המשאית. השופט מתייחס גם לתוצאות בדיקת הפוליגרף, שלדבריו קשה להסתמך עליה למרות שניתן לה משקל ראייתי ניכר בשל הספקות הרבים סביב מהימנותה. במעבר לעניינים לדיון, מתייחס השופט תחילה לסוגיית השותפות בין הצדדים בנוגע להכנסות המשאית, ומגיע למסקנה כי גם אם הייתה קיימת שותפות, היא פורקה בדיעבד עם מכירת המשאית לשטרית. שנית, השופט בוחן את תוקפו ומשמעותו של המזכר מיום 26.3.07, וקובע כי שטרית לא הציגה עותק מקורי וכי חתימת הנתבע התקבלה על גבי מסמך ריק. לפיכך, השופט קובע כי התזכיר אינו מחייב את פוסטלינקו. לאחר מכן קובע השופט את המחיר המוסכם למכירת המשאית, ומוצא את גרסתו של פוסטלינקו, המעמידה את המחיר על 106,260 שקל כולל מע"מ, אמינה יותר. הוא גם בוחן את התשלומים ששילמה שטרית ומגיע למסקנה ששטרית לא שילמה את מלוא הסכום. השופט קובע כי שטרית לא הביא ראיות מספיקות לביסוס טענתו כי שילם 8,500 שקל במזומן, וכי לא מסר הודעה במועד על כוונתו לקזז סכומים מסוימים בגין עבודות שבוצעו במשאיות האחרות של פוסטלינקו. באשר לתביעתו של שטרית לפיצויים בגין אי יכולתו לבטח את המשאית באופן מקיף, קובע השופט כי שטרית יכול היה לבטח את המשאית גם ללא העברת בעלות. עוד הוא מציין כי כישלונו של שטרית לעשות זאת היה באשמתו, שכן לא נקט בצעדים הנדרשים. באשר לנזקים הנטענים שנגרמו עקב השבתת המשאית, קובע השופט כי שטרית לא סיפקה ראיות מספיקות להפסדים כספיים כלשהם. עם זאת, הוא כן פוסק לטובתה של שטרית בנוגע לתביעתו להחזר מע"מ, ומורה לפוסטלינקו לשלם לו 2,242 שקל. לבסוף, השופט מתייחס לתביעה שכנגד. הוא מורה לשטרית לשלם לפוסטלינקו את יתרת מחיר המשאית, אותה הוא מחשב כ-22,152 שקל, וכן 1,140 שקל בגין קנסות שלא שולמו. בהתחשב בסכומים שנפסקו לכל צד, השופט מורה לשטרית לשלם לפוסטלינקו סכום כולל של 19,910 שקל, כולל מע"מ, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך 8,000 שקל. אשר על כן, תביעת התובע נדחית, והתביעה שכנגד מתקבלת.