ת"א 1179/09

תקציר

בפסק דין זה פוסק בית המשפט לטובת בקשת המבקש כי התובע ימציא ערבות לתשלום הוצאות. התובע, תושב חוץ מחוץ לתחום השיפוט של ישראל ללא נכסים ידועים בארץ, עומד בפני בקשה לערבות בסך 40,000 ₪ מהנתבע. המבקש טוען כי ללא ערבות כזו, הם יתקשו לקבל החזר הוצאות משפט אם הגנתם תצליח. בעוד שבית המשפט מכיר בכך שהחלטה על שחרור בערבות לא צריכה להתבסס רק על מעמד התושבות של התובע, הוא מתייחס להיעדר אכיפה ישירה של פסקי דין בין ישראל לרשות הפלסטינית, שבה מתגורר התובע. השופט, בהתייחסו לפסקי דין קודמים, מדגיש את שיקול הדעת הרחב שיש לבית המשפט במקרים כאלה ואת הצורך לאזן בין שיקולים סותרים. אלה כוללים את זכות הגישה של התובע לערכאות, ההגנה של הנתבע מפני נחיתות כלכלית וסיכויי הצלחת התביעה. במקרה זה, בשל חוסר שקיפות פיננסית של התובע והשלב המוקדם של התביעה, בית המשפט מצדד במבקש וקובע כי על התובע להפקיד סכום מופחת של 9,000 ₪ כערובה להוצאות המבקש במידה והמבקש יזכה בתביעה. פסק הדין מפרט את ההשלכות של אי ציות וקובע מועד לבחינה. פסקה מקיפה זו מתמצתת את עיקרי פסק הדין, תוך איזון בין השיקולים הכרוכים בכך תוך הדגשת הנסיבות הספציפיות שהובילו להכרעה.