בש"פ 380/17
החלטה עליון
תקציר
פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על תיק פלילי. המערערים, העומדים בפני אישומים חמורים רבים בגין תקיפה אלימה, ביקשו להקל בתנאי מעצרם המגבילים, ובפרט ביקשו לעבור למקום חלופי בתוך אבו גוש. בית המשפט בחן ביסודיות את התשתית הראייתית של התביעה נגד שני המערערים ומצא כי בניגוד לטענותיהם, לא חל שינוי משמעותי או שחיקה בראיות בעקבות עדותה של המתלוננת. השופטת הודתה כי אמנם היו סתירות מסוימות בגרסאות המתלוננת לאירועים, אך הן אינן מהותיות דיין כדי להצדיק את קבלת הערעור. ההחלטה התייחסה גם למסוכנותם של המערערים ולחומרת העבירות המיוחסות להם, תוך הדגשת אופיין האלים והמתוכנן מראש של העבירות. בהתחשב בגורמים אלה, לצד ההשפעה הפוטנציאלית על עדותה של המתלוננת, קבע השופט כי יש להותיר את התנאים המגבילים הנוכחיים על כנם, ודחה את בקשת המערערים להעברה. ככלל, פסק הדין מדגיש את התחשבותו של בית המשפט הן בהיבטים הראייתיים והן בסכנות הטמונות במערערים, והביא לדחיית הערעור.
חקיקה מקושרת
בש"פ 380/17 עבד אל עזיז אברהים נ' מדינת ישראל, עליון (26.1.2017)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.