סע"ש 969-08-15

תקציר

מדובר בעובדת, גב' ש.ז, שעבדה בחברת ל.א. בע"מ בין השנים 2012-2015 במספר תפקידים הקשורים לניהול לקוחות ופיתוח עסקי. לטענתה, במהלך העסקתה שולם לה שכר נמוך משמעותית מעמיתיה הגברים בתפקידים דומים. לטענת התובעת, פערי השכר נבעו מאפליה מגדרית. מנגד, החברה הנתבעת טוענת כי תפקידיה של התובעת לא היו שווים או שווי ערך לאלה של העובדים הגברים וכי פערי השכר היו מוצדקים על בסיס גורמים כגון ותק, ניסיון והשכלה. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פסק לטובת התובעת, וקבע כי היא עמדה בנטל ההוכחה הראשוני להוכיח כי ביצעה עבודה מקבילה לעובדים הגברים. בית הדין העביר את נטל ההוכחה לנתבעת, שלא הביאה ראיות מספיקות לכך שפערי השכר נבעו מסיבות מהותיות. בית המשפט הורה לחברה לשלם לתובע הפרשי שכר בסך 48,000 ש"ח, הפרשי נסיעה בסך 8,760 ש"ח והפרשות לפנסיה בסך 6,638 ש"ח, כולם בהפרשי הצמדה וריבית החל מחודש אפריל 2015. בנוסף, נפסקו לתובעת פיצויים לא ממוניים בסך 50,000 ₪ לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. כמו כן חויב הנתבע בכיסוי 20,000 ₪ מהוצאות המשפט של התובע ושכר טרחת עורך דין.