ת"פ 127/08

תקציר

פסק הדין מתבסס על דבריהם התואמים של עופר ורפי, המתארים השתלשלות אירועים שהובילה למסירת רכב פיג'ו וצ'ק משכורתו של רפי לנתבעים כפירעון חוב להירש. הן עופר והן רפי תיארו פגישות ואירועים הקשורים לפירעון חוב זה תחת איום בנזקי גוף מצד הנתבעים. דברים אלה נתמכו בעדויות ובראיות נוספות. עדותו של הירש איששה את הלך רוחו של רפי, וכמה עדים אישרו את האירועים סביב מכונית פיג'ו והעברת השכר. עם זאת, שיחות האזנות הסתר, אף שהיו חשודות, לא יכלו להיות קשורות באופן מוחלט לגביית החובות ולכן לא נחשבו ראיות מספיקות. השופט הגיע למסקנה כי הנאשמים אשמים בסחיטה באיומים ובקשירת קשר לביצוע פשע, אך הם אינם אשמים בחטיפה. הראיות תמכו בקביעה כי הנאשמים, שפעלו במשותף, איימו על עופר ורפי בפגיעה גופנית שלא כדין כדי לכפות פירעון חובות. נמצא כי כל אחד משלושת הנאשמים השתתף בסחיטה, ומעשיהם היוו קשירת קשר, שכן ניתן להסיק על הקשר ביניהם מהאופי המשולב של המעשה. ככלל, השופט השתכנע באשמת הנאשמים מעבר לכל ספק סביר באישומים של סחיטה וקשירת קשר, אך אישום החטיפה לא הוכח.