רע"מ 24397-11-15

תקציר

בית המשפט החליט לדחות בקשה לחופשה כדי לערער על החלטת בית הדין לעררים בתל אביב כי אזרח אריתריאה, שנכנס לישראל בשנת 2010, חייב להתייצב במתקן חולות. המבקש ביקש צו מניעה זמני לעיכוב הופעתו במתקן, בטענה כי הוא איש דת וקהילתו תלויה בו, כי הוא סובל מבעיות רפואיות וכי ההחלטה לשלוח אותו לחולות היא שרירותית ובלתי הוגנת. בית הדין לערעורים קבע בעבר כי טענותיו כלליות ואינן מצדיקות צו מניעה זמני, במיוחד משום שלא הביא ראיות למעמדו הדתי או לנזק פוטנציאלי בלתי הפיך. השופט הסכים עם החלטת בית הדין לעררים, לא מצא הצדקה לפסול אותה, והדגיש כי טענות המבקש הן כלליות בעיקרן ואינן גוברות על שיקול דעתה של ערכאת הערר. עוד ציינה השופטת כי עניינו של המבקש אינו מתאים לאף אחד מהחריגים המנויים בחוק למניעת הסתננות שלגביהם המנהל הכללי אינו רשאי להוציא צו שהייה. יתר על כן, טענותיו של המבקש בדבר כפייה דתית פוטנציאלית ופגיעה בקהילתו לא הספיקו כדי לקבל את הבקשה, ואף לא נמצאו ראיות לכך שלא יכול היה לקיים את מצוות דתו במתקן חולות. באשר לטענות הרפואיות, השופט סמך על כך שרופא המוסד יוכל להעריך ולטפל במצבו של המבקש. השופט קבע כי בקשת רשות הערעור נדחתה, ועל המבקש להתייצב במתקן חולות כפי שהורו לו.