עת"מ 56969-09-11

תקציר

העתירה, המבקשת מהעירייה להטיל היטל השבחה על קבלן, נדחית בשל איחור מיותר בהגשת העתירה ואי צירוף הגורמים הדרושים, קרי בעלי הקרקע הקודמים. שני טעמים אלה מהווים שיהוי סטטוטורי, שכן לעותרים לקח למעלה משנה להגיש את העתירה לאחר שהיו מודעים לעובדות. בנוסף, לבית המשפט שיקול דעת להאריך את המועד האחרון להגשה, דבר שהעותרים לא ביקשו, וממילא אין הצדקה להארכה כזו. בית המשפט בוחן שלושה יסודות בבואו לדון בטענת שיהוי: שיהוי סובייקטיבי, שיהוי אובייקטיבי ומידת הפרת החוק. היטל ההשבחה שולם על ידי הבעלים הקודמים על בסיס שומות מוסכמות, וטענות העותרים בדבר תשלום חסר אינן מפורטות דיין כדי להצדיק התערבות שיפוטית בעניינים מקצועיים שבשיקול דעתם של המשיבים. זאת ועוד, בעלי הקרקע הקודמים, שהם צדדים חיוניים, לא צורפו, והימנעותם של העותרים מכך היא פגם יסודי. העתירה גם נעדרת גילוי של הרקע העובדתי המלא, לרבות ערעורים שהגיש העותר מס' 2 שנדחו. גם טענות העותרים בדבר מצוקת החניה בסמוך לבניין נדונו ונדחו, וטענותיהם נפגמות בשיהוי משמעותי. ככלל, העתירה נדחית, והעותרים נדרשים לשלם שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪ לכל קבוצת משיבים.