עפ"ג 4109-04-09

תקציר

המדינה ערערה על גזר דינו של אדם שתקף את בנו בן החמש, איים עליו ושרף אותו, וטענה לעונש חמור יותר. לגבר היסטוריה של אלימות והרשעות מרובות, כולל בגין תקיפת בת זוגו. בעוד בית משפט קמא גזר עליו שישה חודשי עבודות שירות ומאסר על תנאי, בית המשפט העליון, שהכיר בחומרת העבירה ובעברו של העבריין, פסק לטובת המדינה. הם קבעו כי חומרת המצב, הכרוך בהתאכזרות לקטין, מצדיקה מאסר בפועל כגורם מרתיע, ולא רק עבודות שירות. החלטה זו הושפעה מעונשיו המקלים הקודמים של העבריין, שלא הרתיעו אותו מלחזור על מעשי אלימות. בית המשפט הכיר בתהליך הטיפולי שעבר העבריין, אך סבר כי מאסר לא יפריע לתהליך זה אם רצונו לשינוי הוא אמיתי. לפיכך, הם גזרו עליו שישה חודשי מאסר, תוך שמירה על פסיקותיו האחרות של בית משפט קמא, תוך הדגשת הצורך במסר נוקשה נגד אלימות במשפחה. פסיקה זו, המשקפת גישה מחמירה כלפי עבירות מסוג זה, רוככה בחלוף הזמן שחלף מאז ביצוע העבירה, ובאיום הצדק המרחף מעל העבריין במשך שנים.