עת"מ 33807-01-13

תקציר

העותר, נתנאל אזריה, אחד מארבעת יורשי עיזבונו של אליהו אזריה, הגיש עתירה מנהלית לביטול הארנונה שגבתה עיריית טבריה על שני נכסים בבעלות המנוח. סך החוב, כולל מסים, אגרות וקנסות, הסתכם נכון לנובמבר 2012 ב-297,164 ש"ח. העירייה פתחה בהליכי הוצאה לפועל לגביית החוב בסוף שנת 2012, מה שהוביל את העותרת לבקש צו ביניים, אשר נדחה. בעתירה נטען כי החוב אינו תקף בשל אי כשירותם של הנכסים לשימוש, וכי דרישת העירייה לתשלום אינה סבירה ואינה מידתית. בנוסף, טוענת העותרת כי מרבית החוב הוא חסוי על פי חוק ולא ניתן לפרוע אותו מנהלית. העירייה השיבה כי בית המשפט נעדר סמכות וכי יש לדחות את העתירה מטעמים פרוצדורליים, לרבות חוסר מעמדה של העותרת ושיהוי בלתי סביר בהגשתה. היא גם ערערה מהותית על הטענות וטענה כי החוב תקף, והליכי גבייה נפתחו בתוך התקופה הסטטוטורית. כמו כן, טענה העירייה כי הנכסים ראויים לשימוש, והיורשים לא הודיעו לה על זכויותיהם בנכסים, ולכן נשלחו דרישות לכתובתו של המנוח. בית המשפט דחה את ההתנגדויות הפרוצדורליות של העירייה וקבע כי העתירה הוגשה תוך זמן סביר. עוד נקבע כי ליורשים מעמד וכי לבית המשפט לעניינים מנהליים סמכות לדון בעתירה. לגופו של עניין, קבע בית המשפט כי חוב הארנונה, לפני מועדים מסוימים, הפך לאסור על פי חוק בשל הימנעותה של העירייה מלפתוח בהליכי גבייה בתוך פרק הזמן הנדרש. השופט קבע כי נכס החנות היה פטור מארנונה החל מדצמבר 2008, בעוד שהדירה לא נחשבה בלתי ראויה לשימוש, שכן היא נוצלה לאחסון. לפיכך, העתירה התקבלה באופן חלקי. העירייה חויבה לשלם 5,000 ₪ עבור הוצאות המשפט של העותר.