ב"ל 49952-10-21

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לתביעה לקצבת שאירים של אלמנה צעירה, שבעלה נפטר בנסיבות טרגיות. התובעת, אם חד הורית וקשת יום, נכנסה להריון מבעלה ותכננה להינשא לו לפני שחייו נגדעו. המחלוקת המרכזית הייתה האם התובע והמנוח היו ידועים בציבור, כהגדרתם בסעיפים 238 ו-252 לחוק הביטוח הלאומי. בית המשפט הכיר בכך שעדותו של התובע הייתה כועסת ולא מאורגנת לעיתים, אך בסופו של דבר מצא אותה כנה ואמינה, במיוחד כאשר היא מוצלבת עם ראיות אחרות. השופטים השתכנעו כי התובע והמנוחה חלקו אהבה עמוקה, חיו יחד וניהלו משק בית משותף לפחות משנת 2019 ועד לפטירת המנוח בשנת 2021. הם התנהגו כבני זוג לכל דבר והתכוונו להינשא. בנוסף, נלקחו בחשבון נסיבותיה האישיות הקשות של התובעת, לרבות היותה אם חד הורית צעירה ללא רשת משפחתית תומכת. עוד מצאו השופטים צדק בטענה כי תכלית קצבת השאירים לפי חוק הביטוח הלאומי היא לפצות על התמיכה הכלכלית שאבדה עקב פטירת בן זוג ולשמור על רמת החיים של הניצול. במקרה זה, התובע נזקק בבירור לתמיכה כספית זו. לפיכך, פסק בית המשפט לטובת התובעת, הכיר בה כידועה בציבור של המנוח וזיכה אותה בקצבת השאירים. לשני הצדדים הזכות לערער על פסק הדין תוך 30 יום מקבלתו. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים, ולא היה צו להוצאות, בהתחשב בייצוגה של התובעת על ידי הסיוע המשפטי.